1

בפני בקשה לבטול פסק דין שניתן בהיעדר ביום 23.6.22 בגין עבירה בניגוד לתקנה 28(ב ) לתקנות התעבורה המהוה עבירה מסוג ברירת משפט.

המאשימה מתנגדת לבקשה.

לא מצאתי צידוק לקבוע דיון במעמד הצדדים.

השיקולים הנוגעים להגשת בקשה לביטול פס"ד שניתן בהיעדר והתכלית שבבסיס סעיף 240 לחסד"פ, נדונו ע"י בית המשפט העליון ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י , ורע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ. סאלם (25.3.18).

2

נטען כי ביום 8.5.21 הוגשה מטעם המבקש בקשה לבטול הדוח וכי בקשתו נדחתה בהחלטה של מפנ"א מיום 9.5.21 שנשלחה אל ב"כ המבקש ביום 12.5.21.

כמו כן נטען כי באותו מועד נשלחה בקשה להישפט בה צוינה כתובת למסמכים בענין אותו דוח.

נטען כי המבקש לא קיבל הזמנה לדיון, וכי לא סביר שההזמנה שהוצגה לבית המשפט היא ההזמנה הרלוונטית הואיל ונמסרה טרם פתיחת התיק בבית המשפט.

עוד נטען כי הנאשם כופר.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובמסמכים שבתיק קובעת כדלקמן:

ראשית -ההליך בתעבורה הינו הליך מיוחד .

כשעסקינו בעבירה מסוג ברירת משפט -ברירת המחדל היא תשלום קנס, ואולם לנהג הזכות להגיש בקשה להישפט ואז מועבר ההליך לפיתחו של בית המשפט.

למעשה , ההליך הפלילי הונע מעת מסירת הדוח לידי המבקש/הנהג הכולל את הפרטים המהותיים הרלוונטיים לעבירה המיוחסת.

ככלל , מועד משלוח ההזמנה לדיון הראשון קודם למועד פתיחת התיק במזכירות בית המשפט.

המשטרה היא זו ששולחת את ההזמנות לדיון הראשון בעקבות בקשה להישפט ( על פי מועדים שבתי משפט מעבירים מראש ).

פתיחת התיק בבית המשפט הינו אקט טכני ונעשה בסמוך למועד הדיון הראשון.

[ לענין מועד פתיחת ההליך וייחודו של ההליך עיין : רע"פ 2558/99 פ"ד נד[3] 549 בקשי נ מדינת ישראל ] .

במקרה דנן ההזמנה נשלחה והתקבלה ע"י המבקש לאחר מועד דחיית בקשתו לבטול.

הואיל וההזמנה התקבלה ע"י המבקש ונחתמה על ידו אין הוא יכול לטעון, שהוא לא קיבל את ההזמנה.

בנסיבות, אם בחר שעו"ד ימשיך ליצגו היה עליו להעביר את ההזמנה לב"כ ולא להתעלם ממנה . המדובר בעצימת עיניים.

בבקשה צוין כי פסק הדין הגיע לכתובת המבקש ב 28.7.22 .

3

לבקשה צורפו אך תצהיר לא חתום והעתק הודעה מיום 4.9.22 ממשרד התחבורה על צבירת נקודות בגין מספר דוחות ( שלטענת המבקש הגיעה אליו ב 18.9.22 ).

סעיף 130 לחסד"פ קובע את הכללים להגשת בקשה לבטול פס"ד שניתן בהיעדר ( עיין גם עמדת בית המשפט עליון ברע"פ 1044/17 הרון נ' מדינת ישראל ].

נוכח עיתוי מועד קבלת פסק הדין ככל שהיו למבקש השגות היה עליו להגיש הבקשה בתוך 30 יום מ 28.7.22 כנדרש מסעיף 130 לחוק סדר הדין הפלילי ועמדת בית המשפט העליון .

הבקשה הוגשה בשיהוי לא מוסבר.

ניכר כי פסק הדין לא הטריד את המבקש עם קבלתו אלא רק בחלוף כחודשיים שכן הבקשה הוגשה אך לאחר קבלת הודעה על צבירת נקודות ממשרד התחבורה .

שיטת הניקוד כשלעצמה, אינה עילה לבטול פסק דין שניתן בהיעדר.

לגופו של ענין כפירה כללית אין בה די.

העונש שהוטל נוטה לקולא כשלא נלקח בחשבון חלוף הזמן מהמועד שנועד לתשלום קנס המקור..

אין עיוות דין.

אין המפורט בבקשה כדי להניע את ההליך מחדש.

בית המשפט העליון קבע כי היענות לבקשה לזנוח את הפרוצדורה ולהתמקד במהות תוביל לכך שבקשות יוכלו להיות מוגשות ללא תלות בזמן ביצוע העבירה (עיין: רע"פ 9580/11 אייל יוסף נ' מ"י, הש' א. רובינשטיין, 27.12.11, רע"פ 9565/11 עופר וינברג נ' מ"י, הש' ס. ג'ובראן, 16.1.12).

הבקשה נדחית.

בשולי ההחלטה יצוין שלו הייתי מוצאת להיענות לבקשה הרי בנסיבות המקרה דנן ( ההתעלמות מההזמנה שהגיעה לאותה כתובת אליה נשלח פסק הדין, ויתר המפורט לעיל נכון היה להטיל הוצאות ( ראה סעיף 130 לחסד"פ (.

ניתנה היום, י"ב חשוון תשפ"ג, 06 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.