1

1.         בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 8.5.18 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה ונגזר עליו קנס בסך 1,200 ₪.

3.         המבקש טען כי מדובר בעבירה שמעולם לא ביצע, שכן מעולם לא השתמש בטלפון נייד תוך כדי נסיעה. טען כי הוא גירד את ראשו ביד ימין וככל הנראה השוטר חשב שהוא משתמש בטלפון הנייד. טען כי באותו יום היה עמו נוסע נוסף בשם עודיי טאוילי, אשר יכול להעיד בפני בית המשפט כי המבקש לא השתמש בטלפון נייד תוך כדי נסיעה, וכי הוא מוכן להגיש לבית המשפט פירוט שיחות יוצאות ונכנסות לאותו מועד. טען כי הגיש בקשה להישפט אך מעולם לא קיבל זימון לדיון ולכן לא התייצב לדיון. טען כי פנה לדואר בעיר טמרה בכדי לברר פשר חזרת דבר הדואר מהסיבה שלא נדרש אך לא קיבל כל מענה וכי בתקופה האחרונה קיימת בעיה בכל הקשור לחלוקת דואר בעיר. טען כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום לו עיוות דין וביקש לקבל יומו בבית המשפט.

2

4.         המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי מאישור המסירה עולה כי דבר הדואר "לא נדרש". טענה כי הדוח נשלח לאותה הכתובת שציין המבקש בבקשתו להישפט ובנסיבות אלה ביקשה לדחות הבקשה.

5.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לקבל הבקשה בכפוף לתשלום הוצאות.

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7.         משלוח ההזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

מאישור המסירה עולה כי הזימון לדיון נשלח לכתובתו של המבקש וחזר בציון "לא נדרש". על פי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד -1974, מדובר בהמצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, ומכאן שקמה חזקת המסירה. המבקש לא הוכיח כי לא קיבל את דבר הדואר מסיבות שאינן תלויות בו, ומכאן שלא הפריך את חזקת המסירה.

8.         יחד עם זאת, המבקש כפר בביצוע העבירה והעלה טענות הגנה אפשריות באשר לנסיבות ביצוע העבירה וטען כי יש בידיו ראיות להוכחת חפותו. בנסיבות אלה אני סבורה כי יש מקום ליתן לו יומו בבית המשפט על מנת להסיר את החשש מפני עיוות דין, אולם זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה.

9.         סיכומו של דבר, הריני לקבל את הבקשה ולבטל את פסק הדין, זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה בסכום של 600 ₪, אשר ישולם על ידי המבקש עד ליום 6.9.18 שאחרת, יוותר פסק הדין על כנו.

לאחר תשלום ההוצאות כאמור לעיל, יועבר התיק לעיוני.

            המזכירות תודיע לצדדים.

3

ניתנה היום, כ"ה אב תשע"ח, 06 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.