תת"ע 5534/07/22 – מדינת ישראל נגד כהן רון ע"י
|
|
תת"ע 5534-07-22 מדינת ישראל נ' כהן רון
תיק חיצוני: 30154970211 |
בפני |
כב' השופט הבכיר, אלון אופיר
|
|
מאשימה |
מדינת ישראל |
|
נגד
|
||
נאשמים |
כהן רון ע"י ב"כ עו"ד לרנר ראובן |
|
החלטה |
בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם לאחר שלא התייצב למשפטו.
ב"כ הנאשם טען כי נשלחה בקשה להישפט, אך המבקש (או ב"כ המבקש) לא זומנו כדין למשפט.
עוד נטען כי המבקש כופר באישום המיוחס לו ונגרם לו עיוות דין מעצם הרשעתו במקרה זה.
ב"כ המדינה טענה כי המבקש זומן כדין למשפטו באמצעות זימון שקיבל ב"כ המבקש למשרדו לאחר שכתובת זו צוינה בבקשה להישפט (מסמכים תומכים צורפו לעמדת המדינה בתגובתה).
לאחר שקראתי את עמדות הצדדים בכתב ובחנתי את המסמכים שצורפו לעמדות אלה, להלן החלטתי:
משטרת ישראל שלחה זימון למשפטו של המבקש למשרדו של ב"כ המבקש בהתאם לפרטים שמולאו ע"י ב"כ המבקש בבקשה להישפט.
בנסיבות אלה ומאחר ומשטרת ישראל הגיבה מידית לבקשת ב"כ המבקש, הרי שכל טענת התיישנות נדחית על ידי על הסף.
ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם (פורסם בנבו, 25.03.2018) נקבע על ידי בית המשפט העליון:
"לאור חזקת המסירה המעוגנת בתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, עומדת משוכה גבוהה למדי בפני הטוען לקיום עילה זו. מהפסיקה נלמדים הכללים הבאים: כאשר דו"ח העבירה, ההזמנה לדיון, או כתב האישום נשלחים בדואר רשום לכתובת של המבקש במשרד הפנים, לא תעמוד לו, ככלל, טענה לקיומה של סיבה מוצדקת לאי התייצבות, גם אם עבר למקום מגורים אחר מבלי ששינה את כתובתו במשרד הפנים; מסירת הזימון לאדם בוגר בכתובת הרשומה של המבקש מהווה מסירה כדין; טענות לשיבושים בהגעת דברי הדואר יש לתמוך בחומר ממשי ואין להעלותן בעלמא; ככלל, טענות בדבר בלבול או שכחה של מועד הדיון לא תתקבלנה כסיבה מוצדקת לאי התייצבות, הגם שבמקרים מתאימים ניתן לטעון לקיומו של חשש לעיוות דין; טענות בדבר חוסר האפשרות לקבל את דבר הדואר, בשל שהייה בחו"ל, שהייה ממושכת במקום אחר בארץ, אשפוז בבית חולים וכיו"ב, יש לתמוך במסמכים; אשר לעילת הביטול של פסק דין שניתן בהיעדר מחמת עיוות דין, יש להצביע על שיקולים כבדי משקל, שיש בהם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה, על מנת שיבוטל פסק הדין בעילה זו ולתמוך אותם במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה. כאשר הורם הנטל הראשוני לקיומו של חשש לעיוות דין שנגרם למבקש, ישקול בימ"ש אם לקיים דיון בנוכחות הצדדים כדי לבחון את תקפות הטענה או להחליט, גם מבלי לקיים דיון, על ביטול פסק הדין וניהול המשפט מראשיתו."
עיון באישור המסירה שסרקה המדינה לא מלמד בהכרח על מסירה כדין, שכן לא מצאתי כי איש הדואר סימן "לא נדרש" באישור המצורף, וגם לא שוכנעתי כי בוצעה מסירה פיזית במשרדו של ב"כ המבקש.
הסימון באישור הדואר הוא "אחר" ולא הצלחתי לפענח את כתב היד שליד הסימון "אחר".
בנסיבות אלה חל בעיני ספק באשר למסירה כדין ומסיבה זו אני מחליט לקבל את הבקשה.
פסק הדין שניתן בהעדר הנאשם מבוטל.
קובע הקראה מחודשת בפני ליום 14.2.23 בשעה 11:30.
אדגיש שוב כי טענת התיישנות במקרה זה אינה חלה ועל המבקש יהיה להשיב לאישום ביום
14.2.23 בפני.
לזמן הצדדים.
ניתנה היום, ז' כסלו תשפ"ג, 01 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.
