1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 12.5.19 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה מיום 7.1.18 של נהיגת רכב כשלא הייתה ברשותו תעודה תקפה של מכייל מוסמך, המתייחסת לטכוגרף שברכב, ונגזר עליו קנס בסך 900 ₪.

2

3.         המבקש טען כי לא קיבל זימון לדיון. טען כי בעת שהתבקש על ידי השוטר לעצור את הרכב לא היה ברשותו האישור המתייחס לטכוגרף שברכב, למרות שהאישור חודש בתאריך 4.1.18 על ידי אביו וזאת שלושה ימים לפני מועד ביצוע העבירה הנטענת. צירף אישור על תקינות כיול והתאמת טכוגרף לסוג הרכב תקף מתאריך 4.1.18 ועד תאריך 4.1.20.

4.         ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי בהתאם לפרוטוקול הדיון מיום 12.5.19, הנאשם זומן כדין אך לא התייצב. טענה כי האישור שצורף אינו ברור, וכן לא ברור האם היה בידי המבקש בעת ביצוע העבירה.

5.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לקבל הבקשה בכפוף לתשלום הוצאות.

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7.         מאישור המסירה עולה כי הזימון לדיון נשלח לכתובתו של המבקש ונמסר לידי המבקש אשר אישר קבלת דבר הדואר בחתימתו, ומכאן שבוצעה מסירה כדין.

8.         עם זאת, המבקש העלה טענות הגנה אפשריות באשר לנסיבות ביצוע העבירה וצירף אישור על תקינות כיול והתאמת טכוגרף לסוג הרכב אשר היה תקף לכאורה במועד ביצוע העבירה. בנסיבות אלה אני סבורה כי יש מקום ליתן לו יומו בבית המשפט על מנת להסיר את החשש מפני עיוות דין, אולם זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה.

9.         סיכומו של דבר, הריני לקבל את הבקשה ולבטל את פסק הדין, זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה בסכום של 400 ₪, אשר ישולם על ידי המבקש עד ליום 1.9.19 שאחרת, יוותר פסק הדין על כנו.

עם ביטול פסק הדין ייקבע מועד לדיון הקראה.

            המזכירות תודיע לצדדים.

3

            לעיוני בהתאם.

ניתנה היום, ה' אב תשע"ט, 06 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.