1

1.      לפניי בקשה לביטול כתב האישום מכוח טענת הגנה מן הצדק.

2.      כנגד הנאשם הוגשו שני כתבי אישום. כתב הראשון הראשון, בתיק הנוכחי (תת"ע 5444-04-19), מייחס לנאשם עבירה של נהיגה ברכב ונסיעה שלא בכביש במקום בו קיים כביש (כולל נהיגה על שול). זאת, שעה שנסע ברכב שמספרו 8057576, בכביש 781, ק"מ אחרי מחלף גילעם לכיוון קריית אתא, ביום 11.4.19 בשעה 08:00.

2

3.      כתב האישום השני, בתיק האחר (תתע"א 5443-04-19), מייחס לנאשם עבירה של נהיגה ברכב ועקיפת רכב אחר בצורה מסוכנת, תוך חציית קו הפרדה רצוף, שלא נמצא לצידו הימני קו קטעים. זאת, שעה שנסע באותו רכב (שמספרו 8057576), באותו תאריך ושעה (11.4.19 בשעה 08:00) ובאותו מקום (בכביש 781, ק"מ אחרי מחלף גילעם לכיוון קריית אתא).

4.      עוד יצוין כי לשני כתבי האישום אותם עדי תביעה. המדובר בארבעה שוטרים מצוות בילוש ב' של המאשימה.

5.      בדיון ביום 17.2.20 טען ב"כ הנאשם טענה מקדמית וביקש לבטל את כתב האישום הנוכחי. לטענתו, מדובר בתיק שנפתח שלא כדין ולא לפי הנוהל המשטרתי לנוסחי האישום, זאת לאחר שמדובר בעבירה מסוג ברירת קנס, אשר נפתח בגינה הזמנה לדין והוגש עליה כתב אישום.

6.      בטיעוניו בכתב מיום 18.2.20 ציין ב"כ הנאשם כי התיק הנוכחי נפתח בגין עבירה של ברירת קנס ולפי נוסחי האישום מדובר בסמל סעיף 5441, שיש לתת בגינה הודעת תשלום קנס ואין להגיש בגינה הזמנה לדין. כמו כן, הוא ציין שאישום זה ניתן עם ההזמנה לדין בתיק תתע"א 5443-04-19 והמדובר על אותו אירוע, כך שעל המאשימה היה לצרף אישום זה להזמנה לדין ולא לפתוח תיק נוסף. הוא הדגיש כי המבקש מתנגד לתיקון אישום בשלב זה של המשפט, בייחוד שבתיק האחר המבקש כפר במיוחס לו והתיק קבוע להוכחות, ואילו בית המשפט יסכים לבקשה מסוג זה, הנאשם יבקש לחייב את המאשימה בהוצאות בשל כך. עוד הוא ציין כי הנאשם לא נחקר במהלך חקירתו בגין עבירה זו שבתיק הנוכחי ובמידה ותוגש בקשה לתיקון כתב האישום, יש לאפשר לו להגיב על כך.

7.      בתגובתו מיום 8.3.20 ציין ב"כ המאשימה כי המאשימה מתנגדת לבקשה. לדבריו, לאחר עיון בבקשה, ניתן לראות כי לדו"ח הנוכחי מיום 11.4.19 צורף דו"ח נוסף, שבגינו קיימת הזמנה לדין. לטענתו, באותה עת נמסרו לנאשם שני דו"חות, אשר נמסרו בשני דפים שונים מחוסר מקום בדף של הדו"ח, ואף השוטר, לדבריו, ציין זאת בנסיבות.

8.      אין חולק כי שני כתבי האישום במקרה שלפנינו, הן בתיק הנוכחי והן בתיק האחר, מתייחסים לנהיגת הנאשם באותו יום, באותה שעה ובאותו המקום. מדובר, אם כן, במעשה (actus reus) אחד. הנאשם בענייננו נהג ברכב במועד מסוים ובמקום מסוים. המעשה הפלילי מניב, לשיטת המאשימה, שתי עבירות (האחת, של נהיגה בשול והשנייה של עקיפת רכב אחר בצורה מסוכנת, תוך חציית קו הפרדה רצוף). אולם, ההפרדה של המקרה לשני כתבי אישום היא מלאכותית.

3

9.      מכיוון ששני כתבי האישום מתארים את אותה הדקה בדיוק, הרי שאפילו לא ניתן לטעון במקרה זה כי הנאשם קודם נהג בשול ובהמשך נהיגתו עקף רכב אחר בצורה מסוכנת. על כן, היה מקום להגיש כתב אישום אחד כנגד הנאשם, הכולל בחובו מספר עבירות (מספר הוראות חיקוק שאותן עבר הנאשם).

10.  ב"כ המאשימה טען בתגובתו כי באותה עת נמסרו לנאשם שני דו"חות, אשר נמסרו בשני דפים שונים מחוסר מקום בדף של הדו"ח, ואף השוטר, לדבריו, ציין זאת בנסיבות. אולם, עיינתי בשני הדו"חות ולא מצאתי בפרק נסיבות המקרה שבשני הדו"חות אינדיקציה כי מפאת חוסר מקום נערך פיצול לשני דו"חות שונים. נהפוך הוא, כל אחת מהעבירות נכתבה בדו"ח נפרד, הנושא מספר דו"ח שונה. אומנם, בנסיבות המקרה של הדו"ח האחר ציינו השוטרים כי מבחינה עובדתית הנהג ירד לשול לצורך ביצוע העקיפה, אך לא ציינו כי נרשם לנהג דו"ח נפרד בשל כך.

11.  טענתה של המאשימה כי המדובר בשני דו"חות, שנמסרו בשני דפים שונים מחוסר מקום בדף של הדו"ח, היא טענה עובדתית, שהיה עליה להוכיחה באמצעות העדתם בבית המשפט של השוטרים שכתבו את הדו"ח. משלא עשתה כן, הרי שלא הוכיחה את טענתה.

12.  יתרה מכך, ניתן להבין מתיאור נסיבות המקרה על-ידי השוטרים בדו"ח האחר כי העבירות המיוחסות לנאשם שלובות זו בזו, שכן, לפי המתואר, הנהג מואשם בכך שירד לשול ועקף מספר רכבים שהיו בנתיב הימני. מכאן, שמדובר במעשה אחד, ולכן פיצול התנהגות אחת בענייננו למספר כתבי אישום היא מלאכותית.

13.  בנוסף, מצוינים בדו"ח הנוכחי דברי הנהג ביחס לעבירת העקיפה המסוכנת, אך לא נרשמה בדו"ח האחר תגובתו ביחס לעבירת הנהיגה בשול.

14.  לטעמי, מציאות שבה מואשם נאשם בגין אותו מעשה פלילי במספר כתבי אישום, אינה מציאות משפטית ראויה. הפיצול מוליד קשיים רבים (מלבד בזבוז משאבים שיפוטיים ניכרים). ראשית, הוא חושף את הנאשם (לכאורה) להליכים פליליים בלתי נגמרים בגין אותו מעשה.

4

15.  לא זו אף זו, לפי הוראותיו של סעיף 5 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן: "חוק סדר הדין הפלילי"), אין דנים פעמיים אדם בשל מעשה שהורשע או זוכה בגינו. נניח, כי הנאשם בתיק זה היה מורשע עתה בנהיגה בשול. האם אפשר היה להגיש כנגדו לאחר מכן כתב אישום בגין עקיפה מסוכנת, המתייחסת לאותו מעשה עצמו? התשובה לשאלה זו כלל אינה ברורה.

16.  עוד עלול הפיצול לכתבי אישום נפרדים להביא להכרעות שיפוטיות סותרות, למרות שהמדובר באותה פרשה עצמה.

17.  לא בכדי, חוק סדר הדין הפלילי מאפשר צירוף אישומים (סעיף 86 לחוק, וראו גם ע"פ 866/95 סוסן נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(1) 793). קל וחומר שאם כך הם פני הדברים בצירוף אישומים המתייחסים למעשי עבירה נפרדים, הדבר נכון גם בכל הנוגע להכללת כל סעיפי האישום, הנובעים מאותו מעשה עבירה, בכתב אישום אחד.

18.  עוד יש לציין כי טרם הגשת כתבי האישום לבית המשפט, הדו"חות עוברים הליך של התאמה או המרה לכתבי אישום, מאושרים ונחתמים על ידי תובע משטרתי. בנקודת זמן זו, התובע המשטרתי אינו אמור לפעול כמעין חותמת גומי בלבד. עליו לבחון את מכלול הנתונים. במקרה הנוכחי, התובעת המשטרתית הייתה יכולה לשקול מלכתחילה הגשה של כתב אישום אחד, בגין מעשה אחד, הכולל את כל העבירות המיוחסות לנאשם. משלא עשתה כן, אין המאשימה יכולה להלין אלא על עצמה.

19.  יתרה מכך, המציאות הטכנולוגית של ימינו אמורה לאפשר לתביעה המשטרתית לאתר ביתר קלות דו"חות בגין עבירות לכאורה שבוצעו בנקודת זמן אחת ובמקום אחד, והשייכים לאותו נאשם, ולכלול אותם תחת כתב אישום אחד.

20.  בית המשפט העליון קבע מבחן תלת-שלבי להחלת הדוקטרינה של "הפגיעה הממשית בתחושת הצדק". לפי השלב השלישי במבחן האמור, מששוכנע בית המשפט כי קיומו של ההליך אכן כרוך בפגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות, עליו לבחון אם לא ניתן לרפא את הפגמים שנתגלו באמצעים מתונים ומידתיים יותר, מאשר ביטולו של כתב האישום (ראו ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ, פ"ד נט(6) 776).

21.  במקרה שלפנינו, אמצעי מתון ומידתי יותר, מאשר ביטולו של כתב האישום, עשוי להיות תיקון כתב האישום בתיק האחר (תתע"א 5443-04-19), כך שיכלול גם את העבירה שבתיק הנוכחי (תת"ע 5444-04-19).

22.  המאשימה תודיע לבית המשפט האם בכוונתה לבקש לתקן את כתב האישום בתיק האחר (תתע"א 5443-04-19). ככל שבכוונתה לעשות כן, תוגש על-ידה בקשה לתיקון כתב האישום בתוך עשרה ימים ולא יאוחר מיום 13.8.20. ככל שלא, תוגש על-ידה הודעה שאין בכוונתה לבקש תיקון של כתב האישום, תוך אותה תקופה.

5

23.  ככל שתוגש בקשה לתיקון כתב האישום בתיק האחר (תתע"א 5443-04-19), זו תועבר לתגובת ב"כ הנאשם, אשר יגיב לבקשה, לרבות בכל הנוגע לקיומה של טענת התיישנות של העבירות נשוא כתב האישום במקרה שכזה.

24.  התיק יועבר לעיוני ביום 14.8.20.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ג אב תש"פ, 03 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.