1

תיק זה היה קבוע להקראה לאתמול, 2.10, והנאשמת לא התייצבה. כעת הגישה המאשימה בקשה לשפיטת הנאשמת בהעדר התייצבות וצירפה אישור מסירה מיום 9.7.

הנאשמת זומנה כדין, לא התייצבה לתחילת משפטה כך שבהתאם לסעיף 240(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי, [נוסח משולב], תשמ"ב - 1982, רואים בה כמודה בכל העובדות הנטענות בכתב האישום.

לפיכך, אני מוצא אותה אשמה ומרשיע אותה בעבירות שבכתב האישום.

2

הנאשמת הינה חברה בע"מ, והמאשימה עותרת להטיל עליה קנס בשיעור של 15,000 ₪.

מקובלת עליי עמדת המאשימה כי יש להחמיר בעונשה של חברה אשר אינה מוסרת פרטי נהג. המחוקק קבע קנס בשיעור של פי ארבעה לתאגידים כאשר מדובר בעבירות של "ברירת משפט", ובאופן דומה יש לקבוע קנסות גבוהים בעבירות מסוג "הזמנה לדין", תוך מתן משקל לעובדה כי מי שביצע את העבירה בפועל אינו צפוי לסנקציה נגד רשיון הנהיגה, לא בבית המשפט ולא במשרד הרישוי.

עיון בתיק מגלה כי לו מדובר היה בנהג "בשר ודם" היה מוטל עליו קנס משמעותי בצירוף עונש של פסילה מותנית לכל הפחות.

כשאני מביא בחשבון את העונש שהיה צפוי לנהג ואת כל האמור לעיל, אני דן את הנאשמת לתשלום קנס בסך 9,000 ₪.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בחיפה, ממועד המצאת גזה"ד.

ניתנה היום, י"ג תשרי תשע"ח, 03 אוקטובר 2017.