1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 19.1.22 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של שימוש בטלפון ונגזר עליו קנס בסך 1,300 ₪.

3.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים, החלטתי לקבל הבקשה בכפוף לתשלום הוצאות.

2

4.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

5.         משלוח ההזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

מאישור המסירה עולה כי הזימון לדיון נשלח לכתובת משה צורי 10 בעכו וחזר בציון "לא נדרש". על פי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד -1974, מדובר בהמצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, ומכאן שקמה חזקת המסירה.

המבקש טען כי שינה כתובתו ומזה למעלה משלוש שנים הוא מתגורר בשד' הציונות 48 בחיפה, אך לא צירף אישור בדבר מועד שינוי הכתובת במשרד הפנים, ולא הוכיח כי כתובתו זו היתה מעודכנת במועד משלוח הזימון לדיון. בנסיבות אלה, המבקש לא הוכיח כי לא קיבל את דבר הדואר מסיבות שאינן תלויות בו ומכאן שלא הפריך את חזקת המסירה.

6.         עם זאת, בטופס בקשה להישפט שצירפה ב"כ המשיבה לתגובתה מילא המבקש את כתובתו העדכנית, שד' הציונות 48 בחיפה, ולמרות זאת הזימון לדיון נשלח לכתובתו הקודמת. בנסיבות אלה, אני סבורה כי יש מקום ליתן למבקש יומו בבית המשפט על מנת להסיר את החשש מפני עיוות דין.

7.         סיכומו של דבר, הריני לקבל את הבקשה ולהורות על ביטול פסק הדין.

נקבע לדיון הקראה ליום 12.12.22 בשעה 09:00.

המזכירות תודיע לצדדים ותפעל בהתאם.

ניתנה היום, כ' אלול תשפ"ב, 16 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.