1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 26.12.21 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של שימוש בטלפון, ונגזר עליו קנס בסך 1,400 ₪.

3.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

4.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

2

5.         משלוח הזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

מאישור המסירה עולה כי הזימון לדיון הנדחה נמסר לידי הנמען הרשום, המבקש, אשר אישר קבלת הזימון בחתימתו ביום 25.1.21. מכאן, שבוצעה מסירה כדין.

טענת המבקש כי החתימה המופיעה על גבי אישור המסירה אינה חתימתו, היא טענה בעלמא שנטענה ללא כל ביסוס ואין בידי לקבלה.

מעבר לכך, לא מצאתי פגם בכך שהזימון לדיון נמסר למבקש כשנה לפני יום הדיון נוכח אילוצי המערכת, ומכל מקום, באחריותו של המבקש לרשום לפניו את מועד הדיון.

6.         בנוסף, לא מצאתי ממש בטענות ההגנה שהעלה המבקש. עוד יש לציין כי העונש שנגזר על המבקש אינו חורג ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקש עיוות דין.

7.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

8.         בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

            המבקש ישלם את הקנס האמור בגזר הדין עד ליום 27.4.22.

9.         המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט אדר ב' תשפ"ב, 01 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.