1

נוכחים:

ב"כ המאשימה: עו"ד דורסמן

ב"כ הנאשם: עו"ד שני דבש

אין התייצבות לנאשם

[פרוטוקול הושמט]

הכרעת דין

הנאשם הודה בכל העובדות הנטענות בכתב האישום.

לפיכך, אני מוצא את הנאשם אשם בעבירה/ות שיוחסה/ו לו בכתב האישום ומרשיע אותו בהתאם.

2

[פרוטוקול הושמט]

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בכך שביום 21/12/16 נהג ברכב מסוג משא והשחית את מספר לוחית הזיהוי בקדמית שלו בניגוד לתקנה 303 (ב) לתקנות התעבורה.

המאשימה עתרה להטיל על הנאשם עונש של פסילה על תנאי וקנס כספי, בהתחשב בחומרת העבירה ובעברו התעבורתי הכולל הרשעה של נהיגה ברכב לא תקין משנת 2014.

מנגד עתרה הסנגורית המלומדת שלא להטיל על הנאשם עונש של פסילה על תנאי להסתפק בקנס מתון:

1. רכב נשוא כתב האישום אינו בבעלותו של הנאשם, הוא בבעלות מעבידו בעל חברת משאיות ,בניסוח החוק בחר המחוקק שלא להטיל אחריות גם על בעליו של הרכב הנושא לטעמה של הסנגורית באחריות

לא פחות מאחריותו של הנאשם.

2. בנוסף נטען כי מלבד עדותם בכתב של השוטרים, אין ראיה אובייקטיבית (בדמות צילום) שעל פיה ניתן לבחון את מהות "ההשחתה" של לוחית הזיהוי הקידמית ברכב.

מוסכם היה על הצדדים כי בהתאם לנסיבות ביצוע העבירה, נכתב במסמך שערך השוטר כי הספרה 9 הייתה מחוקה.

3. עוד נטען בפני כי ניסוח הסעיף יש בו כדי להטיל על מבצע העבירה , מחשבה פלילית שאינה בגדר אחריות קפידה.

לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים , מצאתי טעם של ממש מטיעוניה של ב"כ הנאשם, בהתייחס לנסיבות ביצוע העבירה, התיעוד הנמצא בחומר הראיות ובהתחשב בעובדה כי אין המדובר ברכב בבעלות הנאשם.

באשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע עבירה זו:

הנאשם מחזיק ברישיון נהיגה משנת 1994 וצבר לחובתו 49 הרשעות קודמות.

אציין שהרשעתו האחרונה בפני בימ"ש הייתה ביום 19/1/98, ויתר העבירות שצבר מאז כולן מסוג ברירת משפט.

לאחר ששקלתי את כל השיקולים ובחנתי טיעוני הצדדים, הנני גוזר על הנאשם את העונש הבא:

3

קנס:

דן את הנאשם לתשלום קנס כספי בסך 1000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם עד ליום 13.9.17.

ב"כ/הנאשם הונחה לגשת למזכירות לקבלת שובר תשלום.

זכות ערעור כחוק תוך 45 ימים בבית המשפט המחוזי בלוד.

ניתנה והודעה היום י"ט סיוון תשע"ז, 13/06/2017 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי רחלי מזרחי