1

1.         ראשית דבר:

בפני בקשה לתיקון כתב אישום.

2.         נסיבות המקרה:

המבקשת ביקשה לתקן את כתב האישום באופן בו תיוחס למשיב עבירה של נהיגה כבלתי מורשה במקום עבירה על נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף כפי שמופיע בכתב האישום הנוכחי. המשיב, באמצעות סנגורו, התנגד לבקשה שכן לטענתו כבר כפר במיוחס לו בידיעת המבקשת בשלב ההקראה.

3.         דיון והכרעה:

בית המשפט מניח על כפות המאזנים מחד גיסא את הצורך בהבהרה כדי עשיית צדק ומאידך גיסא, מניעת חשש לפגיעה אפשרית בנאשם ו/או גרימת עיוות דין (סעיף 92(א) לחסד"פ [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, רע"פ 3877/93 אבנרי נ' מדינת ישראל, פ"ד מז(4) 832 (1993)).

2

ומן הכלל אל הפרט, התקשיתי למצוא במקרה דנן כיצד תיפגע יכולתו של המשיב להתגונן כראוי באם יתוקן כתב האישום באופן בו יואשם המשיב בעבירה נהיגה כבלתי מורשה ולא כמי שנהג ללא רישיון נהיגה תקף.

עסקינן בשלב מוקדם של ההליך שכן שלב ההוכחות טרם החל ואף טרם נקבע לו מועד חדש ולמשיב זמן ניכר להכין הגנתו ולכלכל צעדיו בהליך.

בנוסף, וכפי שציינה המבקשת בעצמה, חומר החקירה לרבות תע"צ משרד הרישוי מונח בפני המשיב עוד משלב ההקראה, עובדה המפחיתה עוד יותר את האפשרות לפגיעה ביכולתו להתגונן כראוי והחשש לעיוות דין.

4.         סיכומו של דבר:

אשר על כן, אני נעתר לבקשה ומתיר למבקשת לתקן את כתב האישום באופן בו תיוחס למשיב עבירה של נהיגה כבלתי מורשה במקום עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף.

קובע לתזכורת צדדים ביום 21.9.22 שעה 9.30

על המשיב להתייצב.

ניתנה היום, כ"ח אייר תשפ"ב, 29 מאי 2022, במעמד הצדדים.