1

בהמשך להחלטתי מיום 10.12.15 , המהווה חלק בלתי נפרד מהחלטתי דנן, ייאמר כי עיקרון הוא כי בית המשפט מסיים את מלאכתו וממצה את סמכותו עם מתן הכרעתו, עת הינו קם מכסאו.

לאחר מתן פסק דין שוב אין בידו להדרש פעם נוספת לנושא ההתדיינות, להוסיף על החלטתו, לגרוע ממנה, לשנותה, או לתקנה אלא במסגרת המצומצמת המותרת לו בחוק היא בגדרי תיקון טעות כמשמעותה בסעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד - 1984 והכל בהתאם לכותרת הסעיף המוחלת על כל סעיפי המשנה "תיקון טעות בפסק דין".

עיקרון "גמר המלאכה" נועד להבטיח את סופיות הדיון כדי להגשים ערכים של ודאות, בטחון משפטי, ולהבטיח תקינות ההליך המשפטי ופעולתה של מערכת השיפוט באופן שימנע עיסוק חוזר ונשנה בעניינים שכבר הוכרעו בעוד עניינים רבים טרם הוכרעו וממתינים בפתח.

על רקע מגמות אלה, מובנת המסגרת הצרה והדווקנית שהותרה בחוק לפתיחת הכרעה שיפוטית.

2

לטעמי, נוכח כותרת הסעיף, אין במסגרת זו כדי להסמיך את בית המשפט להוסיף לגרוע, לתקן, לבטל, לשנות עניינים מהותיים הקשורים להכרעה השיפוטית לאחר סיומה אלא אך שיבושים שבבסיסם "תיקון" להבדיל מ"שינוי".

תיקון טעויות החורגות מגדר סעיף 81 לחוק בתי המשפט או השלמת חסרים מהותיים או עתירה לשינוי יכולות להעשות על דרך הערעור בלבד (ראה בר"ע (ים) 383/08 ביטון, עו"ד נ' מלכה, ע"א 9085/00, רע"א 478/01 שטרית ואח' נ' אחים שרבט חברה לבניין בע"מ).

יצויין כי הלכה פסוקה הכירה בעבר בקיומה של סמכות טבועה הנתונה לערכאה שיפוטית להעניק ארכת חסד לבעל דין לאחר שניתן פסק דין סופי בעניינו, וזאת באורח חריג לכלל הרגיל של "גמר המלאכה", ומקום שהענקת הסעד נדרשת "למניעת תוצאות קשות שחוש הצדק אינו יכול להשלימם עימן". חריג זה הוחל במקרים של כורח מציאות ולמניעת עיוות דין.

כאן, לא רק שלא מצאתי נימוק שכזה, האירוסין כמו גם ההכנות לחתונה בשליטת המבקש, והיה עליו להערך להם בראי גזר הדין שניתן עוד ביום 20.10.15, שהרי הם בשליטתו.

אשר על כן לאור האמור לעיל ולאור תגובת התביעה, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ב' טבת תשע"ו, 14 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.