1

1.         ראשית דבר:

            כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו ביום 28/09/17 בשעה 10:41, נהג ברכבו תוך שהוא משתמש בטלפון שלא באמצעות דיבורית, זאת בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה תשכ"א, 1961 (להלן: "התקנות"). הנאשם כפר במיוחס לו וטען שלא אחז בטלפון.

2.         דיון והכרעה:

            במקרה דנן החלטתי להרשיע את הנאשם וזאת מן הטעמים הבאים:

2

·        דו"ח הפעולה של רס"מ עופר טייב (ת/1) הינו מפורט וקוהרנטי ותיאר את מקום עמידת אופנועו בניצב לכביש 781, שעה שהבחין דרך שמשת חלון דלת קדמית בנאשם מגיע עם רכבו מכיוון מזרח ופונה שמאלה לשפרעם ואוחז בידו הימנית טלפון נייד קרוב לאוזן. השוטר החל בנסיעה אחריו ועקף אותו וגם אז והבחין בנאשם עדיין אוחז בטלפון ורק לאחר שזיהה הנאשם כי מדובר באופנוע משטרתי, הוריד את הטלפון.

·        העובדה כי השוטר הבחין בנאשם אוחז בטלפון גם בשנית לאחר שנסע אחריו למשך דקה לכל היותר מרגע בו הבחין בו לראשונה, מחזקת את גרסת המאשימה עד מאוד.

·        הנאשם בעדותו, טען כי רכבו מושחר מה שיכל להפריע לשוטר להבחין בעבירה, אך דבר זה נסתר לחלוטין ע"י השוטר וגם במצב בו היה הרכב מושחר יכל לטעמי השוטר כשהוא צמוד בנסיעה לנאשם ועוקף אותו, להבחין בו אוחז בטלפון.

·        גם טיעונו של הנאשם כי סבל מכאבי שיניים בשעת האירוע דינו להידחות, שכן גם אם הדבר נכון, ציין השוטר כי הבחין בטלפון נייד נאחז ע"י הנאשם קרוב לאוזן ימין באופן נחרץ ולא רק בתנועת יד קרוב לאוזן אותה ביצע הנאשם כביכול. מכאן, גם שלא ניתן לקבל את גרסת הנאשם כי הטלפון הנייד היה בטעינה ומונח על הכיסא שלידו.

4.         סיכומו של דבר:

·        לאור האמור לעיל, הוכיחה המאשימה מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם אחז בידו בטלפון הנייד בשעת נסיעה, ועל כן ביצע את המיוחס לו בכתב האישום. לפיכך, הריני להרשיעו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

·        קובע לטיעונים לעונש ליום 17.5.20 שעה 13.00 .

·        הנאשם יהיה פטור מהתייצבות באם יגיש טיעוניו בכתב.

·        המזכירות תמציא העתק מהכרעת דין זו לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו אדר תש"פ , 11 מרץ 2020, בהעדר הצדדים