1

בפני בקשה לבטול פסק דין שניתן בהיעדר ביום 19.12.21 בגין עבירה בניגוד לתקנה 72(א)(2א) לתקנות התעבורה, מיום 02.12.20.

המאשימה הותירה את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לא מצאתי צידוק לקיום דיון במעמד הצדדים.

המדובר בעבירה מסוג ברירת משפט. המבקש הגיש בקשה להישפט ולכן תמוה הכיצד אינו יודע על מה הדוח.

המבקש טען כי לא נשלחה אליו הזמנה לדיון.

ואולם, הזמנה נשלחה אל המבקש בדואר רשום לכתובתו ועל פי נוהלי המשטרה.

המדובר בכתובת הרשומה בבקשת המבקש.

אישור המסירה שבתיק, מלמד כי ההזמנה חזרה בציון "לא נדרש".

2

בנסיבות קמה חזקת מסירה לפי תקנה 44א לתקנות סדר דין פלילי והנטל עבר אל כתפי המבקש להוכיח, כי אי קבלת דבר הדואר לא נבע מהימנעותו לקבלו [ עיין: רע"פ 9142/01 סוראיה נ' מדינת ישראל (2.10.03) , ע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם (25.03.18), רע"פ 6153/20 (24.9.20) וכן עפ"ת 28662/12-12 קדוש נ. מי', עפ"ת 20229-12-17 דוד חזן נ. מי' , עפ"ת 14905-03-17 סילאם נ' מדינת ישראל (19.4.17)] .

הנטל לא הורם ע"י המבקש.

המפורט בבקשה אינו עונה לדרישות הפסיקה.

הכללים להגשת בקשה לבטול פס"ד שניתן בהעדר קבועים בסעיף 130 לחסד"פ, רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י , ורע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ. סאלם (25.3.18).

אין בנימוקי הבקשה כדי להביא לבטול הרשעה ולהניע את ההליך הפלילי מחדש.

אין הגנה לגופו של ענין.

אין עיוות דין .

העונש שהוטל הולם את העבירה ועושה העבירה.

לפנים משורת הדין למבקש ניתנת ארכה נוספת לתשלום הקנס שישולם ב-4 תשלומים, תשלום ראשון ישולם תוך 60 יום מהיום.

ניתנה היום, ז' אדר א' תשפ"ב, 08 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.