1

בפני בקשה מיום 4.8.19 לבטול פסק דין, שניתן בהיעדר ביום 24.2.19בגין עבירה בניגוד לתקנה 306 לתקנות התעבורה.

לאחר עיון בבקשה ובמסמכים בתיק , ובשים לב להלכה שנקבעה ע"י בית המשפט העליון בפק הדין המנחה ע"פ 9142/01 לא מצאתי צידוק לקיום דיון במעמד הצדדים ואף לא לבקש תגובת המאשימה.

המדובר בעבירה מסוג ברירת משפט.

2

המבקש טען כי לא קבל הודעה על מועד הדיון ולדעתו מחובת הצדק לא נכון להותיר את פסק הדין שניתן בהיעדר על כנו.

ואולם, המבקש הגיש בקשה לדחיית מועד ב 23.1.19 , שנענתה. חובה היה עליו להתחקות אחר גורל בקשתו, משלא עשה כן אין לו אלא להלין על עצמו.

למעלה מן הצורך מעיון בתיק עולה כי הודעה על מועד הדיון שנדחה לבקשתו, נשלחה אליו.

אין סיבה לאי ההתייצבות ועל כן נשפט המבקש בהיעדרו.

גזר הדין נשלח אל המבקש והגיע ליעדו כבר ב 5.3.19 אך המבקש קפא על שמריו ונזכר להגיש הבקשה, שלא בתוך המועד שנקבע בסעיף 130 לחסד"פ.

המפורט בבקשה אינו עונה לדרישות הפסיקה.

הכללים להגשת בקשה לבטול פס"ד שניתן בהעדר קבועים בסעיף 130 לחסד"פ , רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י , ורע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ. סאלם (25.3.18).

אין בנימוקי הבקשה כדי להביא לבטול הרשעה ולהניע את ההליך הפלילי מחדש.

אין הגנה לגופו של ענין.

העונש שהוטל הולם את העבירה ועושה העבירה.

אין עיוות דין .

הבקשה נדחית

ניתנה היום, ג' אב תשע"ט, 04 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.