1

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן עקב אי התייצבות הנאשם.

לנאשם נרשמה הודעת קנס שעניינה אי ציות לאור אדום. ההזמנה נשלחה לנאשם וחזרה בציון "לא נדרש". ביום 24.1.17 נשפט הנאשם בהיעדרו. ביום 27.4.17 ביקש הנאשם לבטל את פסק הדין. לטענתו הקטנוע באמצעותו בוצעה העבירה נמכר לפני ביצוע העבירה. משכך, לא הנאשם עבר את העבירה בה הורשע אלא אחר, מר בן ליזמי, שהגיש תצהיר לתמיכה בטענה זו.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה הנאשם אינו מסביר מדוע לא התייצב לדיון. עוד היא טוענת כי בקשה להסבת הודעת הקנס על שם אדם אחר אינה עילה לביטול פסק הדין.

דיון והכרעה

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לקבל את הבקשה בכפוף לתשלום הוצאות.

2

נקודת המוצא היא כי הודעה על מועד המשפט נשלחה כדין למענו של הנאשם וחזרה בציון "לא נדרש". ע"פ תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי זוהי המצאה חוקית. על הנאשם רובץ הנטל להסביר מדוע לא התייצב לדיון לאחר שהוזמן כדין. הנאשם לא מסר כל הסבר בעניין זה.

אכן, מקובל עלי כי ככל שאדם אחר נהג באופנוע במועד העבירה כי אז הרשעתו בדין של הנאשם מסבה לו עיוות דין שכן הוא נענש על חטא שלא חטא. עם זאת, נזכור כי הנאשם היה יכול לדאוג לבצע הסבה של הודעת הקנס ע"ש מר ליזמי ולחסוך את הדיון בבית המשפט (ראו סעיף 229(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי). משלא טרח הנאשם לעשות כן ולא התייצב לדיון מבלי שמסר הסבר למחדל זה הרי שעם כל הכבוד לשיקול של מניעת עיוות דין לנאשם נראה כי על הנאשם לשלם את ההוצאות שגרמו מחדליו האמורים. אני מורה כי פסק הדין יבוטל בכפוף לכך שהנאשם ישלם הוצאות בסך 700 ₪ לאוצר המדינה וזאת עד 15.6.17. באחריות הנאשם לקבל שובר תשלום ההוצאות ממזכירות בימ"ש זה ולשלם את ההוצאות במועד. כפוף לתשלום ההוצאות יקבע מועד להקראה. במקרה כזה על הנאשם לדאוג להתייצבותו של מר לזמי לדיון לצורך ביצוע הסבה על שמו וסיום ההליכים.

המזכירות תעביר עותק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ז' אייר תשע"ז, 03 מאי 2017, בהעדר הצדדים.