1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 6.1.21 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של שימוש בטלפון בזמן נהיגה ונגזר עליו קנס בסך 1,000 ₪.

3.         המבקש טען כי הגיש בקשה להישפט והמתין לקבל הזמנה לדין. טען כי לא קיבל הזמנה לדין וכי החתימה המופיעה על גבי אישור המסירה אינה חתימתו ואינה של אף אחד מבני משפחתו. טען כי הופתע לקבל את פסק הדין בדואר אשר הומצא לו כשבועיים לאחר מתן פסק הדין. טען כי בכפר בו הוא מתגורר ישנם מספר אנשים הנושאים את אותו שם וככל הנראה ההזמנה לדין הגיעה אליהם בטעות. טען כי באישור המסירה נפל פגם שכן לא ברור באיזה תאריך ובאיזו שנה נמסר. טען כי הוא כופר בביצוע העבירה וכי יש בידיו ראיות טובות אשר יכולות להוביל לזיכויו. טען כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום לו עיוות דין וביקש לקבל יומו בבית המשפט.

4.         המשיבה לא הגישה תגובה לבקשה.

5.         לאחר ששקלתי טענות המבקש החלטתי לדחות הבקשה.

2

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7.         משלוח הזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

מאישור המסירה עולה כי הזימון לדיון נשלח לכתובתו של המבקש ונמסר לידי הנמען הרשום, אשר אישר קבלת דבר הדואר בחתימתו "איימן", בתאריך 30.5.20. מכאן, שבוצעה מסירה כדין.

טענת המבקש כי החתימה המופיעה על גבי אישור המסירה אינה חתימתו היא טענה בעלמא אשר נטענה ללא כל ביסוס ואין בידי לקבלה. באישור המסירה צוינו שמו המלא של המבקש וצויין תעודת הזהות שלו וכן מספר הרחוב והשכונה כך שהטענה לפיה ייתכן שאדם אחר בכפר הנושא את שמו של המבקש קיבל את דבר הדואר וחתם על גבי אישור המסירה היא טענה בלתי סבירה. בנוסף, המבקש הצהיר כי קיבל לידיו לאותה כתובת את פסק הדין, ללא קושי. יצוין כי באישור המסירה מופיע תאריך מלא, 30.5.20.

8.         מעבר לכך, המבקש לא הציג טענות הגנה כלשהן ואף לא פירט כיצד הותרת פסק הדין על כנו תגרום לו עיוות דין. עוד יש לציין כי העונש שנגזר על המבקש אינו חורג ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה.

9.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

10.       בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

11.       המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

3

ניתנה היום, כ"א אדר תשפ"א, 05 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.