1

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם. הנאשם זומן למשפטו כדין באופן בו זימון למשפטו נמסר לו באמצעות פרוטוקול בית המשפט בנוכחותו בבית המשפט ביום 30.6.19.

הנאשם לא התייצב להמשך משפטו אף שהוזהר בנוכחותו כי ככל שלא יתייצב יידון תיקו בהעדרו.

על ענייננו חלה הוראת סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב],

כדי שיבוטל פסק דין הנובע ממשפט אליו לא התייצב נאשם שזומן כדין יהיה על המבקש להראות טעם ממשי אשר מנע ממנו את היכולת להתייצב או להגיש בקשת דחייה מנומקת מבעוד מועד.

לחליפין עליו להראות כי נגרם לו עיוות דין כתוצאה מהחלטת בית המשפט.

בית המשפט העליון קבע ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נגד אמנון סאלם הלכה ברורה ביחס לנטלים בהם צריך לעמוד מבקש בבקשה מסוג זה כדי שפסק דין אשר ניתן בהעדרו יבוטל.

2

בית המשפט העליון אף קבע כי דיון בנוכחות הצדדים בבקשה מסוג זה הוא החריג ולא הכלל.

חובה על המבקש להצביע על סיבה המצדיקה את אי התייצבותו לדיון ולחליפין להראות כי נגרם לו עיוות דין וזאת אגב הצבעה על נימוקים כבדי משקל שיש בהם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה.

בפרשה זו שלח המבקש בקשה מפורטת המבהירה את עמדתו.

לא מצאתי בבקשת המבקש כל נימוק ממשי המצדיק את אי התייצבותו לדיון.

טענת המבקש לפיה סבר כי ענישתו תסתכם ב-"3 חודשי פסילה" היא אשר הובילה להחלטתו שלא להתייצב, אינה טענה המצדיקה דיון מחודש בפרשה זו.

המבקש ביקש וקיבל דחייה של הדיון לצורך הצגת רישיון ישראלי תקף שיתקבל כהמרה מרישיון אמריקאי תקף שלכאורה יש ברשות הנאשם או לחליפין מעבר של מבחני הרישוי בישראל טרם יינתן גזה"ד.

עובדתית לא התייצב המבקש לדיון, לא הציג רישיון נהיגה תקף ישראלי, ולמעשה אין כל נימוק המראה כי נגרם למבקש עיוות דין מעצם הרשעתו או רף ענישתו.

בנסיבות המתוארות לעיל הבקשה לביטול פסק דין נדחית על ידי.

מאחר והמבקש מודע לפסילתו, אני קובע כי כבלתי מורשה לנהיגה, תימנה הפסילה בפועל מיום גזה"ד ללא צורך בהפקדת רישיון נוספת.

אישור הפקדה יישלח למבקש.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ב' אב תש"פ, 23 יולי 2020, בהעדר הצדדים.