1

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן עקב אי התייצבות הנאשם לדיון.

הנאשם הואשם בעבירה של נהיגה כאשר תוקף רישיון הנהיגה שלו פקע מעל שנתיים. בדיון הראשון התייצב הנאשם וטען טענות בנוגע לתוקפו של רישיון הנהיגה בעת העבירה. לאור טענות אלה, הוחלט לדחות את הדיון על מנת לאפשר לנאשם להביא דוח מצב רישיון נהיגה ובהתאם לאמור בו נאמר מפי ב"כ המאשימה "יתוקן כתב האישום"; ללמד שהתביעה עצמה לא הייתה בטוחה ביחס למצב רישיון הנהיגה של הנאשם בעת העבירה. הנאשם לא התייצב לדיון הבא בתיק ועל כן נשפט בהיעדרו והוטלו עליו קנס, פסילה מותנית ופסילה בפועל.

הנאשם טוען כי לא התייצב לדיון עקב כאבי שיניים שפקדו אותו יום לפני הדיון. לגופו של עניין הוא טוען כי הסיר לחלוטין את הפגם עליו מבוסס האישום נגדו וכן כי החזיק, לדבריו, ברישיון נהיגה זמני במועד העבירה.

התביעה הוזמנה להגיב לבקשה אך לא עשתה כן.

דיון והכרעה

החלטתי לקבל את הבקשה ולבטל את פסק הדין כפוף לתשלום הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 300 ₪ עד 15.8.18.

2

אין חולק כי הנאשם זומן כדין לדיון בעניינו אך אני סבור כי האישור הרפואי שהוצג מטעמו מספק הסבר סביר לאי התייצבותו. עם זאת, כי מכיוון שהעובדות ששימשו עילה להיעדרו הנאשם מן הדיון היו בידיעתו לכל הפחות יום לפני הדיון הרי שהיה עליו לבקש את אישור בית המשפט להיעדרותו ולא לעשות דין לעצמו, כפי שעשה. אשר לחשש מפני גרימת עיוות דין: הנאשם צווה להציג לבית המשפט דוח מצב רישיון נהיגה על מנת לבחון אם היה לו רישיון נהיגה תקף במועד העבירה. הנאשם לא הציג דוח מצב רישיון נהיגה במועד הדיון (אליו לא התייצב) ולא בבקשה זו. משכך, אין כל בסיס לטענה כי במועד העבירה היה בידי הנאשם רישיון תקף (זמני). עם זאת, כיוון שהוכח לי כי הנאשם ריפא את הפגם עליו מבוסס האישום כך שאילו היה הנאשם מתייצב לדיון סביר להניח כי העונש שהיה מוטל עליו היה קל יותר מזה שהוטל, מצאתי בכך טעם מספיק לביטול פסק הדין.

פסק הדין יבוטל כפוף לתשלום הוצאות כאמור. לאחר ביצוע תשלום ההוצאות וביטול פסק הדין בהתאם - יקבע מועד לדיון בתיק.

ניתנה היום, י' אב תשע"ח, 22 יולי 2018, בהעדר הצדדים.