1

בפניי טענה להתיישנות.

כנגד המבקשת הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של אי ציות לאור אדום ברמזור לאחר שחלפו 5 שניות או יותר אחרי הופעת האור האדום, עבירה לפי סעיף 22(א) לתקנות התעבורה.

על פי עובדות כתב האישום מדובר בעבירת מצלמה שבוצעה בתאריך 11.03.14.

על פי הרישומים בתיק כתב האישום המקורי כנגד המבקשת הוגש לבית משפט בתאריך 12.08.2015.

ב"כ המבקש טוען כי ההזמנה למשפט וכתב אישום הופק רק ביום 17.06.2015 ובהתאם לסע' 225 א' (א) 1 לחסד"פ היה על המאשימה להמציא כתב אישום ו/או הזמנה לדין ו/או הודעה תוך 4 חודשים ממועד ביצוע העבירה.

2

המשיבה מתנגדת לטענה, צירפה מכתב מיום 01.05.2014 בעניין הודעת הסבת הדו"ח על שם נהג אחר, פלט דותן, ואישור מרשות הדואר על משלוח דואר רשום מספר RR001264471H4.

עיינתי בבקשה ובתגובות שהוגשו הן מטעם ב"כ המבקש והן מטעם המשיבה והמסמכים שצורפו.

אין מחלוקת כי כתב האישום הוגש שנה וחמישה חודשים מיום ביצוע העבירה.

אין מחלוקת כי מדובר בעבירת מצלמה (ראה סע' ג' לכתב האישום).

על פי מכתב מיום 01.05.2014 שצרפה המשיבה עולה כי הודעת תשלום הקנס נשוא תיק זה (מספר 905022971972) הוסב מחברת "אגוד ליסינג בע"מ 51231751" על שם נהג אחר.

סע' 239 א' (ב) ו- 225 א' לחסד"פ הם הסעיפים הרלבנטיים לענייננו.

סע' 239 א' (ב) קובע כי אם הוכיח בעל הרכב החשוד בעבירה כי לא חלה עליו אחריות פלילית לעבירה על פי סעיף 27 ב לפקודת התעבורה, ניתן להגיש כתב אישום בעבירת תעבורה אם לא עברו שנתיים מיום ביצוע העבירה, ואם העבירה המבוססת על צילום רכב נקבע כי לא תומצא הזמנה למשפט אלא אם הוזמן החשוד לביצוע עבירה לחקירה או נשלחה לו הודעה על ביצוע העבירה (הדגשה שלי מ.כ.) תוך התקופות המפורטות בסע' 225 א' (א1) (1) או (2) או התקיים האמור בס.ק. (א2).

סעיף 225 א' (א1) (1) קובע כי המועד למשלוח הודעה על ביצוע העבירה הוא 4 חודשים.

סע' 225 א' (א2) בהתאמה עם סע' 239 א' קובע כי במקרה שבעל הרכב הוכיח שלא חלה עליו אחריות לשלוח הודעה אם לא עברה שנה מיום ביצוע העבירה או לא חלפו 3 חודשים ממועד שבו הוכיח בעל הרכב שלא חלה עליו האחריות והכל לפי המאוחר ובלבד שלא עברו שנתיים מיום ביצוע העבירה.

במקרה אשר בפנינו טרם חלפו שנתיים מיום ביצוע העבירה.

3

המשיבה טוענת כי נשלחה למבקשת כאן הודעה על ביצוע העבירה בהתאם לסע' 239 א' בדואר רשום מס' RR001264471H4 אשר התקבל ביום 14.05.2014 וצירפה אישור מעקב משלוחים בדואר ישראל לכך.

לחיזוק טענתה הפנתה המשיבה לרישומים פנימיים שמופיעים במערכת דותן ושם מופיע תאריך המשלוח 12.05.2014 לכתובת המבקשת כאן, ובכך עמדה המשיבה בנטל ההוכחה המוטל עליה כי נשלחה הודעה על ביצוע העבירה למבקשת תוך המועדים הקבועים בחוק.

אציין כי דרישת סעיף 239 א', הינה אך ורק למשלוח הודעה על ביצוע העבירה (הדגשה שלי מ.כ.) , כך שאינני מקבלת טענת ב"כ הנאשמת כי היה על התביעה להמציא אישור מסירה. היה על המבקשת להמציא ראיה הסותרת את ראיות התביעה על משלוח ההודעה בהתאם לתקנה 44 א' לתקנות התעבורה.

טענה ב"כ המבקשת בסע' 6 ו-7 לתגובתו האחרונה אינה נכונה . אין מדובר כאן במשלוח הזמנה למשפט אלא במשלוח הודעה על ביצוע עבירה בהתאם לסע' 239 א' לחסד"פ.

באשר לאמור בסע' 10 עד 12 לתגובתו האחרונה של ב"כ המבקשת יש להזכיר כי המועדים אשר נקבעו בסע' 225 א' (א1) (1) ו- (2) מתייחסים להזמנה לחקירה או משלוח הודעה על ביצוע עבירה כפי שצויין בסע' 239 א'.

בנוגע לפלט דותן אינני נזקקת לכך היות והתביעה צירפה אישור מרשות הדואר על משלוח דואר רשום לפני תאריך 14.05.2014, דהיינו פחות משלושה חודשים מיום ההסבה, ועל כך עמדה התביעה במועדים הקבועים בחוק.

מכל הנימוקים הנ"ל, הנני דוחה את טענת ההתיישנות וקובעת מועד להקראה ליום 11.04.2016 שעה 08:30.

המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ג' אדר ב' תשע"ו, 13 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.