1.      לפניי בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן כנגד המבקש ביום 14.12.22 בהעדר התייצבות, על יסוד הוכחת זימונו כדין. על הנאשם הוטלו עונשי פסילה על תנאי וקנס כספי.

2.      מהבקשה עולה כי המבקש הגיש בקשה להישפט בטווח הזמנים הקצוב (90 יום) וכי ביקש מפורשות שהזימון לדין יישלח לת.ד. 147, אום אל פאחם אצל עוה"ד בא כח המבקש ג'אבר ג'בארין. דא עקא כי הזימון נשלח שלא כבקשתו - אלא לכתובת אחרת, המופיעה באישור המסירה, 229 ערערה. נטען כי המבקש כלל לא ידע כי נשלח לו הזימון ומכח השוני המהותי בפרטי הנמען, בניגוד לבקשתו המפורשת, נסתרת חזקת המסירה כדין ויש להורות על ביטול פסק הדין שניתן בהסתמך על אישור המסירה הנ"ל.

3.      המשיבה לא הגישה כל עמדה מטעמה על כן אדון בבקשה על בסיס החומר המונח בפניי.

4.      לאחר ששקלתי את נימוקי הבקשה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

5.      מעיון בבקשה להישפט עולה כי המבקש פנה למפנ"א פניה ממוקדת ומפורטת כי הזימון ישלח לכתובת עו"ד ג'אבר ג'בארין ת.ד. 147 א.א.פאחם. דא עקא כי מעיון באישור המסירה עולה כי הזימון לא נשלח לכתובת המבוקשת.

6.      "מאחר שהמבקש רשאי היה להסתמך על כך כי הזימון ישלח לכתובת בא כוחו, כפי שצוין בבקשה להישפט, הרי שבהעדר הסבר טוב אחר, אין מנוס מהמסקנה כי יש בדבר כדי להוות סיבה מוצדקת לאי הופעה" וראה לענין זה עפ"ת (מחוזי חיפה) 2017-08-22 זאיד נ' מדינת ישראל מיום 20.09.2022. מכאן שחזקת המסירה כדין נסתרה.

7.      אשר על כן אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן ביום 14.12.22.

8.      נקבע להקראה ליום 20.7.23 בשעה 10:00.

ניתנה היום, ז' שבט תשפ"ג, 29 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.