1

כמצוות סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב- 1982, אני מודיעה על זיכוי הנאשם.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו, ביום 19.6.19 סמוך לשעה 11:00, רכב על אופניים חשמליים בחולון, ברחוב סוקולוב 73, ובהתקרבו למעבר חצייה לא אפשר להולך רגל שחצה במעבר להשלים את החצייה בבטחה, בניגוד לתקנה 67(א) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961. (להלן:-ה"תקנות").

במקור קיבל הנאשם הודעת תשלום קנס אולם בחר שלא לשלם את הקנס וביקש כי עניינו יובא בפני שופט כיוון שכפר במיוחס לו.

ביום 24.5.20 מסר הנאשם כפירה מפורטת. לדבריו "לא רכבתי על אופניים חשמליים, רכבתי על קורקינט" (ע' 4 לפרוטוקול ש' 12)

2

מטעם התביעה העיד שוטר אשר טען כי ראה את הנאשם מבצע עבירה והוגשו ת/1- הודעת תשלום קנס, ת/2- סקיצה.

הנאשם בעדותו טען כי לא עבר שום עבירה.

אין מחלוקת כי הנאשם הגיע בנסיעה אל מעבר חצייה שעה ששתי הולכות רגל חצו את מעבר החצייה.

המחלוקת בין הצדדים הינה - האם הנאשם לא אפשר להולכות רגל שחצו במעבר חציה, להשלים חצייתן בבטחה בניגוד לתקנה 67(א) לתקנות?

השוטר בעדותו ציין כי הוא זוכר את המקרה "לפי מה שרשום. אני זוכר שנלווה לזה מעצר אבל יש דו"חות לעניין". (ההדגשה אינה במקור- ר.פ.ב.) השוטר הקריא מת/1, כי הבחין בנאשם רוכב קורקינט חשמלי, מגיע אל מעבר חצייה בו החלו שתי הולכות רגל לחצות. הנאשם המשיך בנסיעה רצופה כשהולכת רגל אחת על פס 5 והשנייה על פס 7. קשר עין רצוף, אור יום, ראות טובה.

בחקירתו הנגדית, הודה השוטר כי אינו זוכר אם היה לבדו בניידת. בהמשך עדותו כשנשאל באם ניתן לראות בדו"ח המעצר את נוכחות השוטרת שכרזה לנאשם לעצור השיב העד "תמציאו בפניי דו"חות" (ע' 16-17 לפרוטוקול בש' 28-2 ). עוד העיד כי אם הוא רשם את הדו"ח אז הוא הבחין בעבירה וטען כי הנאשם נסע בנסיעה רצופה מבלי לתת זכות קדימה להולכות רגל שחצו את הכביש במעבר חצייה.

כשעומת השוטר עם מטרת תקנה 67 (א) לתקנות השיב כי רוכב קורקינט המתקרב אל מעבר חצייה אותו חוצים הולכי רגל- צריך לאפשר להם לחצות בבטחה "שזה אומר לעצור לפני מעבר חצייה" (ע' 14 לפרוטוקול ש' 18) כשנשאל האם מתקיימת חובת עצירה מלאה, התרתי את השאלה על אף התנגדות המאשימה שכן השוטר עוסק באכיפת החוק, רושם דו"חות על ביצוע עבירה בניגוד לתקנה 67(א) לתקנות וטען כי יש לעצור לפני מעבר חצייה -ראוי שיסביר תשובתו בייחוד כשאין הדבר עולה מנוסח התקנה.

הנאשם הציג בפני השוטר את נ/1 סרטון שלטענתו צילם את רגע האירוע, במצלמת אבטחה של חנות במקום - השוטר ציין כי לא ניתן לראות את מעבר החצייה בסרטון ושעת הצילום היא 11:17. הנאשם הציג תמונה נ/2 של מעבר חצייה אשר צולמה על ידו למחרת האירוע- השוטר לא זיהה את המקום. לאחר הגדלת התמונה (לבקשת בית משפט) אישר העד כי מדובר ברח' סוקולוב ליד בית מס' 75.

הנאשם בעדותו טען כי הגיע אל מעבר חצייה כשהוא בצדו הימני של הכביש, הבחין בהולכת רגל מבוגרת שרוצה לחצות מדרום לצפון וחוששת לחצות, נעצר כמטר-מטר וחצי לפני מעבר חצייה, סימן לה כי היא יכולה לחצות. "היא התרחקה 2 מ' מהמדרכה, ראיתי את הולכות הרגל בפס השביעי הן דיברו אחת עם השנייה, זה הנתיב ההפוך מהצד השני... עברתי מאחורי הולכת הרגל המבוגרת והמשכתי בנסיעה אחריה מבלי לסכן אותה. הולכות הרגל אפילו לא האטו הליכתן, לא סיכנתי אותן בשום דבר" (ע' 22 לפרוטוקול ש' 21-24). בהמשך עדותו הציג תמונה נ/3 של מעבר חציה כיום בו ישנו אי תנועה, במקום בו לטענתו חצו הולכות הרגל. (ע' 24 לפרוטוקול ש' 25-26). עוד טען כי רוחב הקורקינט הוא 40 ס"מ. בהמשך הגיש תמונה נ/4 של ניידת משטרה ותמונה נ/5 של קורקינט.

נתתי דעתי לגרסאות הצדדים מזה ומזה ואני קובעת כי קיים ספק אם הנאשם ביצע עבירה בניגוד לתקנה 67(א) לתקנות.

3

השוטר הודה כי אינו זוכר את המקרה ואינו יכול לומר האם הייתה אתו שוטרת נוספת. לשיטתו הפעיל את מצלמת הגוף לאחר ביצוע העבירה אולם הסרטון נקטע כעבור 35 שניות. התביעה לא הגישה את סרטון מצלמת הגוף בשל תקלה טכנית. המאשימה אף לא הגישה את דו"חות המעצר שנערכו באותו מקרה כפי שעולה מדברי השוטר אשר מחד העיד כי אינו זוכר את המקרה ומעיד רק על פי הכתוב ומאידך ידע לספר כי נלווה לאירוע מעצר, וזאת על אף שאין כל אזכור למעצר בת/1 ות/2. דו"חות מעצר יכלו לשפוך אור על השאלה האם הייתה שוטרת נוספת במקום ובכל מקרה אמורים לשמש חלק מחומר החקירה שעה שלאירוע לווה הליך מעצר אולם אלו לא הוגשו.

השוטר טען כי היה על הנאשם לעצור בהתקרבו אל מעבר חצייה. הוא אינו מציין בת/1 כיצד הופרעה הליכתן של הולכות הרגל ונמנעה מהן האפשרות לחצות את מעבר החציה בבטחה. בת/2 תוארה נסיעת הנאשם על הכביש ועל מעבר חצייה אך גם שם אין תיאור כיצד נמנעה חציית הולכי הרגל בבטחה.

בעפ"ת (ת"א) 29889-01-18 עידן עמוס נ' מדינת ישראל, (23.1.18) זיכה כב' הש' בן יוסף, מחמת הספק, נאשם שהואשם באי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חצייה וקבע :

"...תקנה 67(א). הנני סובר שהסיפא לה בפירוש משאירה שיקול דעת לנהג שצריך להחליט כפי שנאמר בו במפורש "ואם יש צורך בכך יעצור את רכבו לשם כך. חייב הנהג לאפשר להולכי רגל להשלים את החציה בבטחה" זאת הוראה קטגורית האם יש לו שיקול דעת, האם די בכך שיש כדי להאט את הנסיעה או לעצור. על כך יחליט על פי הנסיבות." ובהמשך זיכה את הנאשם בקובעו כי

..."יתרה מכך, אמר השוטר בעמ' 4 ש' 29-30 במפורש שאין הוא מציין שהופרעה הליכתה של הולכת הרגל ומשכך לא היה כל סיכון להולכת הרגל."

הנאשם הותיר בי רושם אמין ואני מאמינה לדבריו כי אפשר להולכות הרגל להשלים את חציית מעבר החצייה בבטחה.

בשולי הדברים יש להעיר : במקור הוגש כתב אישום המייחס לנאשם ביצוע עבירה של אי מתן זכות קדימה להולכי רגל במעבר חצייה שעה שהוא רכוב על אופניים חשמליות. בפועל הנאשם רכב על קורקינט חשמלי כפי שעולה מנסיבות המתוארות בת/1. על אף שהנאשם שב וציין זאת במועד הכפירה, לא תוקן כתב האישום ובכל מקרה אין מחלוקת כי הנאשם לא רכב על אופניים חשמליות במועד האירוע ודי בכך ללמד כי לא בוצעה העבירה המיוחסת לנאשם בכתב האישום.

סוף דבר אני מזכה את הנאשם מחמת הספק.

דיון הקבוע ליום 9.8.20- מבוטל.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, כ' תמוז תש"פ, 12 יולי 2020, בהעדר הצדדים