1

בפני בקשת המבקש לביטול פס"ד שניתן בהעדרו ביום 07.03.17 בגין נהיגה ברכב שנמסרה עליו הודעת אי שימוש, בניגוד לתקנה 308 (ד) לתקנות התעבורה.

במסגרת פסה"ד הטלתי על המבקש קנס בסך 800 ₪, פסילת ר.נ. ל-3 חודשים ופסילה על תנאי ל-3 חודשים למשך 3 שנים.

לטענת המבקש, ביום 20.01.17 נעצר על ידי ניידת משטרה שאמרה לו שנהג במהירות 122 קמ"ש. השוטר נתן לו דו"ח/הודעת קנס בסך 750 ₪ וזימון לדיון. המבקש המתין להזמנה לדיון - אולם קיבל פסק דין שניתן בהעדרו. מבקש כי יינתן לו יומו בבית המשפט.

ב"כ המשיבה הביעה התנגדותה לבקשה מהטעם שהמבקש קיבל את הזימון לדיון לידו ואף חתם עליו ולכן עליו להלין רק על עצמו על אי התייצבותו לדיון.

לאחר עיון בבקשה ונימוקיה, החלטתי לדחות את בקשת המבקש מהנימוקים הבאים:

2

1. המבקש עצמו הודה כי קיבל זימון לדיון ביד, וניתן לראות מהעתק הדו"ח כי המבקש חתם על הזימון וידע עליו ולכן טענתו לפיה, חיכה לזימון שיגיע לביתו אינה ברורה ודינה להידחות.

2. המבקש לא העלה אף טענה ביחס לעבירה המיוחסת לו והוא אף ציין בתגובתו לדו"ח: "לא היו לי חלקים להשיג בשדרות" , משמע המבקש ידע כי עליו לתקן את הליקויים ברכבו ולמרות שלא מצא חלקים להחלפה - המשיך לנהוג ברכב ובכך סיכן את עצמו ואת משתמשי הדרך.

לאור האמור לעיל, המבקש לא נתן כל סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון ולא יגרם כל עיוות דין באי העתרות לבקשה. היה על המבקש לפעול בהתאם להוראת המשטרה ולתקן את הליקויים שנמצאו ברכבו.

משכך, הבקשה נדחית.

מזכירות בית המשפט תשלח תוכן החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ז' ניסן תשע"ז, 03 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.