1

בקשה (שניה) לביטול פסק דין שניתן בהיעדרו של הנאשם לאחר שזה לא התייצב למועד ההוכחות שנקבע בעניינו.

הנאשם נשפט בהיעדרו ביום 9.3.20 ולאחר שהגיש בקשה לביטול פסק הדין, (אותה מצאתי לקבל ביום 16.5.21), התיק נקבע מחדש להוכחות ליום 16.12.21. במועד זה הנאשם לא התייצב ונשפט בהיעדרו בשנית.

כיום טוען הנאשם כי לא קיבל הודעה על הדיון וכי העבירה לא בוצעה על ידו וכי הפרטים הכתובים בדו"ח לא שייכים לו.

המאשימה מתנגדת לבקשה.

2

דין הבקשה להידחות.

הנאשם הגיש בקשה לביטול פסק הדין עוד בחודש אפריל 2021 וחובה הייתה עליו לעקוב אחרי תוצאותיה. כאמור לעיל, במסגרת ההחלטה המבטלת את פסק הדין הקודם נקבע מועד ההוכחות אליו לא התייצב הנאשם; משכך המסקנה היא כי הנאשם כשל בביצוע חובתו הפוזיטיבית לעקוב אחר תוצאות בקשותיו ואין הצדקה לאי התייצבותו.

בנוסף ומעבר לדרוש, אציין כי אישור המסירה של ההחלטה האמורה חזר בציון "לאחר ביקור שלישי הונח בתיבת הדואר", כאשר מדובר באותה כתובת בדיוק אליה נשלחו מספר החלטות שונות הנוגעות לנאשם, אותן הוא קיבל ועל פיהן פעל; כך שאין בדבריו כדי לסתור את חזקת המסירה.

גם טענותיו של הנאשם באשר לקיומו של חשש לעיוות דין אינן משכנעות דיין. הנאשם בכפירתו אישר כי הוא שנעצר על ידי השוטרים, נמסר לו ביד דו"ח (אותו צירף לבקשתו הקודמת- א"ל), וכי אף הגיש תלונה למח"ש בנושא, כך שגם אם קיימת טעות בפרט מפרטי כתב האישום (אותה לא פירט ועליה לא עמד בעת כפירתו בכתב האישום), אין בה כדי לבסס עיוות דין.

הבקשה כאמור נדחית ופסק הדין יעמוד על כנו.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, י"ח אדר א' תשפ"ב, 19 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.