1

בפני בקשה לביטול פסה"ד שניתן בהיעדר הנאשם ביום 28.06.16.

במועד הדיון, גזרתי את דינו של המבקש בהיעדר והטלתי עליו קנס בסך 750 ₪ וזאת בגין עבירת של נסיעה על השול ולא על הכביש.

ב"כ המבקש הגיש בקשה דחופה לביטול פסק הדין שהוטל על המבקש בהיעדר.

במסגרת הבקשה הציג המבקש סיבה לאי התייצבותו לדיון, בכך ששלח בקשה להישפט בגין ה-דו"ח שקיבל ולא קיבל זימון לדיון. רק ביום 14.12.16 כאשר נעצר לבדיקה שגרתית נמסר לו על ידי השוטר כי נשפט בהיעדר ואף קיבל קנס כספי.

בנוגע לעבירה המיוחסת למבקש - טען כי לא ביצע אותה וכי במועד ביצוע העבירה הרכב התקלקל ולכן נאלץ לרדת לשול. עוד טען כי הסביר זאת לשוטר שערך לו את הדו"ח.

2

לאור האמור לעיל, וכדי שלא יגרם עיוות דין, מבקש ב"כ המבקש לבטל את פסק הדין ולתת לו יומו בבית המשפט על מנת להוכיח כי לא ביצע את העבירה.

ב"כ המשיבה הביעה התנגדותה לביטול פס"ד שניתן בהיעדר מהסיבה שהנאשם קיבל את ההזמנה לדין לידיו ואף חתם עליה. המבקש הגיש בקשה להישפט ביום 27.03.16 וציין כתובת ת.ד. 10494 ב"ש. ההזמנה לדין נשלחה לכתובת שציין המבקש ואישור המסירה חזר בציון "לא נדרש" ולפי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי רואים את ההודעה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור מסירה זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו לפיכך חזקת המסירה עומדת במקרה זה ואף אין מקום לטעון לעיוות דין.

לאחר עיון בבקשה, בנימוקיה ובמסמכים שצורפו לה, החלטתי להיעתר לבקשת המבקש. המבקש אכן לא נתן כל טעם ראוי ומוצדק לאי התייצבותו שכן ההזמנה לדין לא נדרשה על ידו - ולא ברור מדוע לא נדרשה אם נשלחה לכתובת אותה ציין המבקש. אולם מנגד נתן כפרתו למיוחס לו, כפירה המגובה בדו"ח כאשר התבקש להגיד דבריו בפני השוטר שערך את הדו"ח ציין: "האוטו לא בסדר, האוטו נתקבע, אני נסעתי בשוליים ונתת לי דוח". וביקש כי יינתן לו יומו בבית המשפט, על מנת להוכיח את גרסתו כאמור. למבקש טענות הגנה טובות שדינן להתברר בבית המשפט ולכן יש מקום לפתוח את שערי בית המשפט בפניו.

במצב דברי זה, מורה אני על ביטול פסק הדין שנתתי ביום 28.06.16 וקובעת התיק

להקראה ליום:____05.02.17 שעה 09.00.

מזכירות בית המשפט תודיע לצדדים.

3

ניתנה היום, ד' טבת תשע"ז, 02 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.