1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקשת ביום 6.1.21 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשעה המבקשת בעבירה של שימוש בטלפון בזמן נהיגה ונגזר עליה קנס בסך 1,000 ₪.

3.         המבקשת טענה כי לא התייצבה לדיון מפאת בעיות רפואיות וצירפה אישור מחלה עבור תאריך 6.1.21. טענה כי בקשתה מוגשת סמוך למועד מתן גזר הדין וביקשה לקבל יומה בבית המשפט על מנת להוכיח חפותה. טענה כי אי ביטולו של גזר הדין יגרום לה עיוות דין במיוחד לאור תקופת הקורונה בה שרויה המדינה בימים אלה.

4.         המשיבה לא הגישה תגובה לבקשה.

5.         לאחר ששקלתי טענות המבקשת ובהיעדר תגובת המשיבה החלטתי לקבל הבקשה בכפוף לתשלום הוצאות.

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

2

7.         המבקשת אינה חולקת על כך כי זומנה כדין אלא שלטענתה לא התייצבה לדיון מפאת מצבה הרפואי וצירפה אישור מחלה. בנסיבות אלה, גם אם נבצר מהמבקשת להתייצב לדיון במועד הקבוע, הרי שיכולה היתה להגיש הודעה או בקשה לדחיית מועד הדיון "בזמן אמת" או לכל הפחות בסמוך לאחר מכן, משחלפה המניעה הרפואית ובשים לב לכך שאישור המחלה ניתן לה עבור יום אחד בלבד, הוא יום הדיון.

8.         מאחר שהמבקשת הציגה אישור רפואי רלוונטי ליום הדיון, ובהיעדר תגובת המשיבה, ובהתחשב בתקופת החירום השוררת במדינה, החלטתי, לפנים משורת הדין, שעה שלא פורטו טענות הגנה, ליתן לה יומה בבית המשפט על מנת להסיר את החשש מפני עיוות דין, אולם זאת בכפוף לחיוב המבקשת בתשלום הוצאות לטובת המדינה.

9.         סיכומו של דבר, הריני לקבל את הבקשה ולבטל את פסק הדין אך זאת בכפוף לחיוב המבקשת בתשלום הוצאות לטובת המדינה בסך של 500 ₪, אשר ישולם על ידי המבקשת עד ליום 18.3.21 שאחרת, יוותר פסק הדין על כנו.

עם ביטול פסק הדין יובא התיק בפניי לצורך קביעת מועד להקראה.

            המזכירות תודיע לצדדים.

            לעיוני בהתאם.

ניתנה היום, ז' אדר תשפ"א, 19 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.