תת"ע 4988/01/20 – יעקב בן אסייג נגד מדינת ישראל
|
|
תת"ע 4988-01-20 מדינת ישראל נ' יעקב בן אסייג
|
1
בפני |
כבוד השופטת הגר אזולאי אדרי
|
|
|
||
מבקש |
יעקב בן אסייג |
|
משיבה |
מדינת ישראל |
|
|
|
|
|
||
החלטה
|
בפניי בקשה לפי סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החוק") שעניינה ביטול פסק הדין שניתן בהליך דנן בהיעדרו של המבקש.
העובדות הצריכות לעניין:
1. ביום 3.3.19 הוגש כנגד מר יעקב בן אסייג (להלן: "המבקש" או "הנאשם") כתב אישום המייחס לו עבירה של שימוש בטלפון שלא באמצעות דיבורית, בניגוד לתקנה 28(ב)(1)(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.
2. ביום 24.9.20 התקיים דיון, אליו לא התייצב המבקש, ומאחר שבתיק נמצא אישור מסירה לפיו הזימון לדיון נמסר לרעייתו, הורשע המבקש (בהיעדרו) כדין בעבירה המיוחסת לו, והושת עליו קנס בסך 1,000 ₪ (להלן: "פסק הדין").
3. ביום 19.10.20 הוגשה הבקשה מושא החלטה זו לביטול פסק הדין, שניתן בהיעדר.
טענות הצדדים:
4. לטענת המבקש, לא התייצב לדיון בעניינו הואיל ופעמיים נדחה הדיון, נמסר לו כי יקבל זימון חדש אולם, לטענתו, לא קיבל זימון למועד הנדחה.
5. המבקש טוען רבות כנגד אופן אכיפת העבירה, ובין יתר, טוען כי השוטר שהעריך כי המבקש דיבר בטלפון שלא באמצעות דיבורית, שגה. כתמיכה לטענתו מציין המבקש כי השוטר זיהה את צבע הנייד כצבע לבן, אולם כשראה כי הנייד שברשות המבקש הינו בצבע כחול, אמר - "אולי טעיתי בצבע".
2
6. עוד טוען המבקש כי בשל הדו"ח קיבל הזמנה להדרכה בנהיגה נכונה, ועל כן מבקש להישפט בפני בית המשפט.
7. המשיבה מתנגדת לבקשה תוך שהיא מפנה לאישור מסירת ההזמנה לדין שנשלחה אל המבקש, והוראות תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד-1974 (להלן: "התקנות").
8. לטענת המשיבה חזקת המסירה לא נסתרה על ידי המבקש והוא אף ציין בבקשתו כי ידע על מועד הדיון אולם לא ציין מדוע לא התייצב לדיון בעניינו. בנוסף, המשיבה מציינת כי ראוי היה שהמבקש, שהגיש בקשתו להישפט, יברר מצב בקשתו ולא "ישן" על זכויותיו.
9. המשיבה טוענת כי העונש אשר הושת על המבקש מצוי במתחם הענישה, ולאור כך, טוענת כי לא נגרם עיוות דין למבקש.
10. לסיום, המשיבה טוענת כי אין סיבה מוצדקת לאי התייצבות המבקש, וכי הבקשה אינה מפרטת טעמים המצדיקים הנעת גלגלי ההליך הפלילי מחדש, ומפנה בעניין זה לרע"פ 9142/01.
דיון והכרעה:
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לבקשה, אני סבורה כי בנסיבות העניין דין הבקשה להתקבל באופן חלקי.
11. סעיף 130(ח) לחוק קובע כדלקמן:
"נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהעדרו, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש תוך שלושים ימים מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין אולם רשאי בית המשפט לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע".
12. כלומר, תחילה יש לבחון אי מתי הומצא לנאשם פסק הדין ואם טרם חלפו שלושים ימים ממועד ההמצאה כאמור. ככל שחלף מניין הימים, על בית המשפט לבחון האם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע.
13. לאחר מכן, לגופה של הבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הנאשם, על בית המשפט לבחון האם מתקיימת אחת משתי העילות החלופיות הקבועות בסעיף הנ"ל: האחת - האם קיימת סיבה מוצדקת לאי התייצבות הנאשם; השנייה - האם ביטול פסק הדין דרוש כדי למנוע עיוות דין (ראו גם רע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל פ"ד נז(6) 793 (2003) (להלן: "הלכת איטליא").
14. בענייננו, בהתחשב בכך שהבקשה הוגשה בחלוף פחות ממניין 30 הימים ממועד מתן פסק הדין, הרי שהבקשה הוגשה במסגרת סד הזמנים העומד לרשות הנאשם להגשת הבקשה, מבלי להידרש להסכמת התובע.
3
15. באשר לקיומה של סיבה מוצדקת לאי התייצבותו של המבקש לדיון בעניינו, הרי שכל טענת המבקש מתמצה בכך שלא קיבל זימון לדיון הנדחה. אולם, כמשתקף מפרוטוקול הדיון מיום 25.3.19, פסק הדין ניתן לאחר שבית המשפט עיין באישור המסירה המצוי בתיק, ממנו עולה כי עובד הדואר מסר את ההזמנה לדין, לאדם המתגורר עמו. גם מדבריו של המבקש עולה כי ידע אודות ההליך המתנהל נגדו, אולם משנדחה מועד הדיון המקורי (שהיה קבוע ליום 25.3.20),לאור צו הבריאות וההנחיות בדבר קיום דיונים, המבקש לא התחקה אחר ההליך, והמתין לקבלת זימון למועד חדש.
16. בעניין זה אציין כי מצופה ממני שהגיש בקשה להישפט, וער לעובדה כי מתנהל נגדו הליך - שנפתח מיוזמתו, שלא ישקוט על שמריו וימתין לקבלת זימון בעניינו, אלא שיפעל באופן אקטיבי, ויפנה לבירור מול מזכירות בית המשפט או מוקד הנהלת בתי המשפט בעניין קבלת מועד חדש.
17. באשר לחשש מפני עיוות דין, לא ניתן להתעלם מכך שבבקשה לביטול פסק הדין, כפי שהוגשה ביום 19.10.20, העלה המבקש טענות רבות ומפורטות כנגד העבירה המיוחסת לו בכתב האישום, ואופן אכיפתה על ידי השוטר, כמו גם לא ניתן להתעלם מן העובדה כי בתיק זה ניתנו 2 החלטות לדחיית הדיון בשל הוראות ה"תו הסגול" ולכן, לאור האמור ולאור התקופה המורכבת עימה אנו מתמודדים יש לגלות גמישות בהיעתרות לבקשה מסוג זה.
18. אמנם, לא נעלמה מעיניי טענת המשיבה לפיה העונש אשר הושת על המבקש מצוי במתחם הענישה, אך יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהשיהוי הקצר בו הוגשה הבקשה, שיהוי שאינו מצריך טעמים מיוחדים ומקיומו של חשש לעיוות דין במידה ותחסם דרכו של המבקש לבית המשפט לצורך השמעת טיעוניו.
19. במצב דברים זה, אני סבורה כי יש לאפשר למבקש לקבל את יומו בבית המשפט, ולכן, לאור הנימוקים, אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן בהעדר ביום 24.9.20, בכפוף לתשלום הוצאות בסך 400 ₪.
20. אני קובעת את ההליך לדיון בפניי, במעמד הצדדים, ליום 17.2.21, בשעה 11:00.
המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים ותזמנם למועד הדיון שנקבע.
ניתנה היום, ב' שבט תשפ"א, 15 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.
