תת"ע 4985/07/22 – מדינת ישראל נגד ראמי רמאח
בית משפט השלום לתעבורה בחיפה |
|
|
|
תת"ע 4985-07-22 מדינת ישראל נ' רמאח
תיק חיצוני: 10157986588 |
בפני |
כבוד השופט אור לרנר
|
|
מאשימה |
מדינת ישראל |
|
נגד
|
||
נאשמים |
ראמי רמאח |
|
|
||
|
|
|
|
||
החלטה
|
בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדרו של הנאשם.
לאחר עיון ושקילה נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות, על אף היעדר תגובה מעם המאשימה.
עיון באישור המסירה מלמד כי זה נשלח לכתובתו הרשומה של הנאשם (והוא אינו טוען אחרת) וחזר בציון "לא נדרש", כשעליו שם המוסר ותאריך המסירה. גם אם אלה אינם ברורים למבקש ואף אם חסרה חתימתו, אין בכך כדי לסתור את חזקת המסירה. כידוע:
"אף לא מצאתי ממש בטענת המבקש בדבר פרטים חסרים באישור המסירה, אשר נידונה ונדחתה בערכאות הקודמות. אמנם ישנה חשיבות רבה לציון פרטים מלאים באישור המסירה, אך על הטוען כי לא קיבל את ההודעה להסביר כיצד התיעוד החסר פגם ביכולתו להוכיח זאת, ולא להסתפק בטענה כללית, כנטען במקרה דנן (ראו רע"פ 5356/20 טחאן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (12.8.2020))" (רע"פ 5008/21 ביטון נ' מדינת ישראל (30.8.21)).
כן ר' דבריו של כב' הש' סלאמה בעפ"ת 10086-11-21 גאווי נ' מדינת ישראל (29.11.21):
"על מנת לסתור את החזקה, אין די לטעון לקיומם של פגמים או חוסרים "באישור המסירה"- הוא המסמך אליו מכוון המערער, אשר בו צוין כי הדואר לא נדרש. על המערער הנטל להראות באמצעות ראיות, מסמכים או בעקבות ברור שעשה, כי אי קבלת הדואר אינה נובעת מכך שהוא נמנע מלקבלו."
לכך יש להוסיף כי, ממסמכי התיק עולה כי הודעה על הקנס (קרי, גזר הדין), נשלחה לאותה הכתובת וחזרה בציון "סירב לקבל/לחתום" בתאריך 22.9.22. ממועד זה מוחזק הנאשם כמי שיודע על פסק הדין ובהתאמה היה עליו להגיש את בקשתו תוך 30 ימים (ר' הוראת סעיף 130 (ח) לחסד"פ). זאת לא עשה הנאשם ואין לו להלין אלא על עצמו.
כן בחנתי אף את טענותיו של הנאשם בעניין הכשלים הראייתיים, טענות שעיקרן מהימנות גרסת השוטר. טענות אלה יכול והיו בעלות משקל, לו היה מתנהל הליך הוכחות ומהימנות השוטר היתה עומדת למבחן בעת עדותו, אך אין די בהם כדי להחזיר את הגלגל לאחור. לשם ביטול הרשעת הנאשם דרושה מסה נכבדת של ראיות אשר מטילה צל כבד על הרשעתו ולא כך הדבר בעייננו. יפים לעניין דבריו של כב' הש' קוטון בעפ"ת 36978-04-18 הייתם סבית (31.5.18):
"קיים קושי רב בקבלת טענות עובדתיות אשר מטרתן להתעמת עם דברים ברורים שרשם השוטר בהודעה, בעוד הטענות הן טענות כבושות שעומדות בסתירה מוחלטת לאמור בהודעה על תשלום הקנס ובדברי המערער עצמו אשר בסמוך אליהם מתנוססת חתימת ידו.
צדק אפוא בית משפט קמא עת קבע שטענות המערער בתצהירו היו ראויות להישמע אילו היה מתנהל משפט, היינו הליך הוכחות. אלא שהמערער בחר שלא להגיש בקשה להישפט במועד ובחר לשלם את הקנס שהוטל עליו. רק לאחר יותר מחמישה חודשים מיום קבלת ההודעה (12.9.17) חתם על התצהיר הנלווה לבקשה שהגיש לבית משפט קמא".
הדברים האמורים נכונים במיוחד נוכח תגובתו של המבקש בעת רישום הדו"ח: "אני בעבודה ועשיתי את העבודה". דברים שיש בהם משום ראשית הודיה בביצוע העבירה.
סוף דבר, הבקשה נדחית ופסק הדין יעמוד על כנו.
זכות ערעור כחוק.
להודיע לצדדים.
ניתנה היום, ה' תמוז תשפ"ג, 24 יוני 2023, בהעדר הצדדים.
