1

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו נהיגה ברכב בהיותו שיכור, זאת על סמך מדידה במכשיר ינשוף אשר קבע כי הנאשם נהג כשבגופו 330 מקג'.

לאחר שמיעת עדי התביעה טען ב"כ הנאשם כי אין להשיב לאשמה.

המאשימה טוענת כי בשלב זה די בתשתית לכאורה אשר יש בה לבסס את המיוחס לנאשם בכתב האישום ובשלב זה תשתית זו קיימת.

דיון והכרעה

1.         לטענת הנאשם מבחינת לוח הזמנים אין 15 דקות מרגע עצירת הנאשם ועד לבדיקת הינשוף, אלא לכל היותר 11 דקות.

מטעם התביעה העידה השוטרת אנסטסיה מירוננקו ע"ת 2 אשר הציגה את ההזמנה לדין (ת/5) אשר לפיה נעצר הנאשם בשעה 01.20.

2

מפלט הינשוף של הנאשם (ת/11) עולה כי תחילת הבדיקה בינשוף היתה בשעה 01.36, קרי 16 דקות. השוטר העידה כי מרגע עצירתו ועד שנעשו כל הבדיקות נשמר קשר עין רצוף ונ"ל לא הכניס לפיו דבר (נסיבות המקרה ת/5).

2.         מטעם המאשימה העיד ע"ת 1 אבנר ברזילי שהינו טכנאי מכשור אכיפה אשר ביצע ביקורת שגרה למכשיר. העד העיד על כשירותו וניסיונו אם כי לא הציג תעודת הסמכה פורמלית. העד העיד כי לאחר שהמכשיר יוצא תקין עובר המכשיר למעבדת כיול ולפי הרישום הכיול עבר בהצלחה.

3.         מטעם המאשימה העידה ע"ת 2 אשר עצרה את הנאשם, לטענת הנאשם במסמכים שנערכו על ידה יש בעיה של אי דיוק בזמנים.

4.         טענת ב"כ הנאשם כי אין להשיב לאשמה, משמעותה כי הואיל ואין בראיות התביעה אשר הוגשו אפילו הוכחה לכאורה כדי לבסס הרשעה, וזאת בהנחה שהראיות שהוצגו תזכינה במלוא האמון והמשקל הראייתי, (ראה סדר הדין בפלילים, יעקב קדמי חלק שני כרך א' עמ' 1445 ואילך).

5.         בשלב זה די בקיומן של ראיות אף אם הן דלות ובסיסיות וכי משקלן אינו רלוונטי, גם אם בפרשת התביעה קיימות ראיות המחלישות או אף סותרות ראיות אלה.

6.         בנסיבות העניין יש בראיות אשר הוצאו על ידי המאשימה כדי לבסס הרשעה לכאורה ולפיכך הבקשה נדחית ועל הנאשם להשיב לאשמה.

ניתנה היום, כ"א שבט תשע"ו, 31 ינואר 2016בינואר במעמד הצדדים.