1

הבקשה וטענות הצדדים

1.      לפניי בקשה לביטול פס"ד שניתן בהעדרו של המבקש בתאריך 17.11.20. לטענת המבקש הוא לא קיבל את ההזמנה לדיון. בנוסף המבקש כפר בעובדות כתב האישום וטען שלא ביצע את העבירה שיוחסה לו, ובהתאם ייגרם לו עיוות ככל שפסק הדין לא יבוטל.

2.      המשיבה מתנגדת לבקשה לאור קיומו של אישור מסירה.

דיון והכרעה

3.      מעיון בתיק ביהמ"ש עולה כי לנאשם נשלחה הזמנה לדיון בדואר רשום. בהתאם לתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי מדובר בהמצאה כדין. יצוין כי ההזמנה נשלחה לכתובתו של המבקש על פי כתב האישום. יודגש, שההזמנה לדין חזרה בציון "סירב לקבל - הודבק על הדלת" מדובר באישור מסירה הנושא שם הדוור חתימתו ותאריך. בנסיבות אלו המבקש לא הוכיח אף לא לכאורה, כי לא קיבל את ההזמנה בנסיבות שאינן תלויות בו.

2

4.      גם לגופו של עניין, המבקש לא העלה כל טענת הגנה שיש בה כדי להצדיק ביטול פסק הדין שניתן בהעדרו. אמנם המבקש טוען שלא ביצע את העבירה, אך לא די בכפירה כללית כדי להצדיק ביטול פסק דין שניתן בהיעדר. ראה בהקשר זה רע"פ 2474/18 ‏ ‏ יואל גולדברג עו"ד נ' מדינת ישראל שם נקבע כי :"בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהיעדר, בטענה לעיוות דין, צריכה להיות מלווה בתשתית ראייתית בעלת משקל המצביעה על פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה".

מעבר לנדרש, מעיון בדו"ח המקורי אשר הוגש לבית המשפט עולה כי המבקש לא כפר במיוחס לו ותגובתו במעמד קבלת הדו"ח הייתה: "אמירה ראשונית : הייתי אצל שי לקחתי תעודה עליתי ושמתח חגורה ואיך שהתחלתי לנסוע שמתי. אמירה משנית: תשמע לא עשיתי עבירה אבל שמתי מאוחר ". מתגובת המבקש במעמד קבלת הדו"ח עולה, כי נחגר באחור לאחר תחילת הנסיעה. תגובת הנאשם מתיישבת גם עם רישומי השוטר שהבחין במבקש חוגר את חגורת הבטיחות תוך כדי נהיגה.

5.      אשר לעונש, אמנם על המבקש הוטל קנס הגבוה ב- 150 ₪ מברירת המשפט, אך נוכח עברו התעבורתי המכביד ( 75 הרשעות קודמות), לא מדובר בענישה קיצונית שיש בה כדי להצביע על עיוות דין.

6.      הקנס ישולם בתוך 90 יום מהיום.

7.      לאור כל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי ייגרם למבקש עיוות דין אם בקשתו תדחה.

8.      הבקשה נדחית. להודיע לצדדים.

ניתנה היום, כ' טבת תשפ"א, 04 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.