1

בעניין: בקשה לביטול פסק דין.

1.         בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 22.2.16 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת ונגזר עליו קנס בסך 800 ₪.

3.         המבקש טען כי הוא אדם אחראי אלא שבמועד הדיון אמו אשר חולה באסטמה קשה הייתה זקוקה לו לצידה. הביע חרטה וביקש לקבוע לו דיון חדש בו התחייב להתייצב.

4.         המאשימה לא הגישה תגובה לבקשה.

5.         לאחר ששקלתי טענות המבקש לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה.

2

6.         משלוח הדוח באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 15/106 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

            מאישור המסירה עולה כי הזימון לדיון נמסר לידי המבקש ביום 4.11.15 והוא אישר קבלת הדואר בחתימתו. מכאן שהזימון לדיון הומצא למבקש כדין ואף אין לו טענות בעניין זה.

7.         הלכה פסוקה היא כי טעות אנוש או שכחה אינו מהווה סיבה מוצדקת לביטול פסק דין (ראו לעניין זה רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793).

הנאשם אף לא הציג אישורים רפואיים המבססים טענתו בדבר מצבה הבריאותי של אמו.

8.         מעבר לכך המבקש לא העלה טענות הגנה כלשהן המצדיקות את קבלת הבקשה ולא התרשמתי כי הותרת פסק הדין על כנו יגרום עיוות דין למבקש.

9.         לאור כל האמור הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט"ו אייר תשע"ו, 23 מאי 2016, בהעדר הצדדים.