1

1.     בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 07.05.18 בהעדר. התביעה מתנגדת לבקשה.

2.     המבקש הורשע בהעדרו בעבירה של נהיגה תוך שימוש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית.

2

3.     למבקש נשלחה הזמנה לדיון בדואר רשום ובתיק קיים אישור מסירה חתום ע"י מיופה כוח של המבקש, המהווה מסירה כדין.

4.     בבקשה דנן, המבקש טוען, כי לא קיבל הזמנה לדיון ובסעיף 3 לתצהירו ציין טענה כללית לפיה "התברר לי שמישהו בשם זוהר חתם במקומי על הזימון" . המבקש לא נתן הסבר מניח את הדעת לזהותו של החותם , לקשר שלו לכתובתו ואף לא הסביר מדוע אין אותו/אותה זוהר הסמכות לחתום על קבלת דברי דואר בכתובתו. בהינתן אישור המסירה בתיק - ונוכח האמור המבקש לא עמד בנטל ההוכחה להפריך את חזקת המסירה.

5.     משהמבקש לא התייצב לדיון שהתקיים בעניינו, נשפט בהעדר כדין . אי התייצבות, רואים אותה כהודיה בעובדות כתב האישום, בהתאם לסעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (להלן: "חסד"פ") ולבית המשפט סמכות לשפוט בהעדר.

6.     מעבר לאמור, המבקש לא הצביע על הגנה כלשהי לגופו של עניין.

3

7.     הבקשה לא הוגשה בהתאם לכללי הגשת בקשה לבטול פס"ד שניתן בהעדר הקבועים בסעיף 130 לחסד"פ , רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י , וע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ. סאלם (25.3.18) ודי בכך כדי להביא לדחייתה.

8.     אין עיוות דין, העונש שנגזר על המבקש הולם את העבירה.

9.     אשר על כן, דין הבקשה להידחות.

ניתנה היום, כ"ט אב תשע"ח, 10 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.