1

בקשה לאפשר זכות צילום ועיון בתיק בית משפט.

העובדות הצריכות לעניין:

המבקשת הינה חברת ביטוח אשר ביקשה לצלם את תיק בית המשפט בעניינו של המשיב 2. המבקשת נימקה בקשתה כי הדבר דרוש לבדיקת כיסוי הביטוח וחבות לפיצוי. בידה אישור משרד רישוי לפיו כנגד המשיב 2 נרשמה פסילה שנגזרה בתיק זה.

המשיבה 1 (להלן: "המאשימה") הודיעה כי היא מתנגדת לבקשה, ולא רואה קשר בין הבקשה לכתב האישום.

המשיב 2 הינו הנאשם בתיק העיקרי. העתק ההחלטה לקבלת תגובה לבקשה, הועבר אל ב"כ הנאשם אליו ונצפה ביום 28/8/22 ופעם נוספת ביום 31/8/22.

עד היום לא התקבלה תגובה מטעם המשיב 2.

דיון והכרעה:

המסגרת הנורמטיבית לבחינת בקשה לעיון בתיק בית משפט של מי שאינו בעל דין מעוגנת בתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: "תקנות העיון").

2

נקודת המוצא היא כי יש להיעתר לבקשה לעיון בתיק בית המשפט אלא אם יש איסור שבדין וזאת נוכח מעמדו הרם של עיקרון פומביות הדיון. "בהיעדר הסבר קונקרטי באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפתם של מסמכים ספציפיים, יש לאפשר את העיון, שכן "מעקרון פומביות הדיון וחופש המידע נובע שבהיעדר טעם מיוחד המונע זאת רשאי כל אדם לעיין בתיקי בית-המשפט" (בג"ץ 1447/03 פנים - להתחדשות יהודית בישראל נ' שרת החינוך [3], החלטה מיום 1.11.2004)" בג"ץ 9474/00 גל נ' ראש עירית חיפה (מיום 13.12.2004)(פורסם בנבו).

"כאשר הטעם העומד ביסוד בקשת העיון הוא הליך משפטי אחר אשר יש לו קשר ענייני נטען להליך בו מבוקש העיון, הרי שאין מבקש העיון נדרש ככלל להסביר כיצד העיון יועיל לו להתדיינות המשפטית "האחרת" ... נטל קל זה הוחל כאמור בדרך כלל מקום בו ההתדיינות המשפטי "האחרת" הייתה מתחום המשפט האזרחי או המינהלי." (ראה רע"פ 1201/12 פלוני נ' מדינת ישראל (מיום 20.8.20 ) (פורסם בנבו) פסקה 4.)

בג"ץ 5917/07 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (מיום 8.10.2009)(פורסם בנבו) מתייחס ל-3 השלבים שנקבעו לצורך יישום תקנה 4 לתקנות העיון לפיהם יש לבדוק :

א.    האם קיים איסור בדין לעיון בחומר המבוקש?

ב.     ככל שהתשובה לשאלה א שלילית נבדוק האם העיון הוא מוצדק? הנטל על בעל הדין המתנגד לעיון לשכנע כי אין להתירו.

ג.      אם תוצאת האיזון הינה שישנה הצדקה עקרונית לאפשר את העיון, נבחנת השאלה כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון. בגדר שאלה זו נבחנת האפשרות להגביל את היקף העיון או להתנות אותו בתנאים, תוך התחשבות בין היתר בסבירות הקצאת המשאבים של בית המשפט .

מן הכלל אל הפרט.

המאשימה (משיבה 1) התנגדה לבקשה וציינה כי המבקשת אינה צד להליך ואינה רואה קשר בין האישום לבקשה.

ב"כ המשיב 2 לא הגיש תגובה.

לא הוכח לי כי קיים איסור בדין לעיון בחומר המבוקש ולא ניתן כל נימוק כיצד המשיבים עלולים להיפגע

ממתן זכות העיון.

3

"בית משפט זה התייחס בפסיקתו לנטל השכנוע הרובץ על כתפיו של המתנגד לעיון או המבקש להגבילו, והדגיש בהקשר זה כי על המתנגד לעיון להבהיר באופן מנומק וקונקרטי כיצד הוא עלול להיפגע ממתן זכות העיון: "בהיעדר הסבר קונקרטי באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפתם של מסמכים ספציפיים, יש לאפשר את העיון (ראו עניין גל; בג"ץ 10076/02 ד"ר רוזנבאום נ' נציב שירות בתי הסוהר ([פורסם בנבו], 22.8.2005))". [ראה בג"ץ 5917/07 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (מיום 8.10.2009)(פורסם בנבו)].

מצאתי גם כי יש הצדקה לאפשר למבקשת את זכות העיון בתיק הן מכוח עקרון פומביות הדיון, הן לאור נסיבות.

אני מתירה את זכות העיון בתיק בית משפט באופן חלקי כדלקמן:

1.      אני מתירה עיון בכתב האישום.

2.      אני מתירה עיון בפרוטוקול הדיון מיום 5/12/19 בכפוף למגבלות הבאות:

א.    בע' 2 לפרוטוקול הדיון מיום 5/12/19 יושחרו שורות 1-5 שהם טיעוני המאשימה לעונש.

ב.     בע' 2 לפרוטוקול מיום 5/12/19 יושחרו בגזר הדין שורות 11-13.

3.      אני מתירה עיון בפרוטוקול הדיון מיום 9/12/20.

4.      אני מתירה עיון בפרוטוקול הדיון מיום 21/3/21 בכפוף למגבלות הבאות:

א.    בע' 8 לפרוטוקול הדיון מיום 21/3/21 בטיעוני המאשימה לעונש תושחר שורה 1 רישא עד וכולל המילה "קודמות".

ב.     בע' 8 לפרוטוקול מיום 21/3/21 תושחר בגזר הדין שורה 10.

המזכירות תודיע לצדדים.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, י"ב חשוון תשפ"ג, 06 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.