1

עסקינן בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 11.4.21.

עיינתי בטיעוני הצדדים בבקשה ובתגובה.

בית המשפט ייעתר לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש אם הייתה הצדקה להיעדרו מן הדיון או אם קיים חשש שנגרם לו עיוות דין.

אשר לתנאי הראשון, ברי כי זה לא מתקיים בענייננו, שעה שאין מחלוקת כי המבקש קיבל את ההזמנה לדיון עם ההזמנה לדין במועד ביצוע העבירה, כפי העולה מטופס הזמנה לדין וכתב אישום אשר צורף לכתב האישום המצוי בתיק בית המשפט; כך שקיימת אינדיקציה ברורה לידיעת המבקש אודות הדיון בו נשפט בהיעדרו; ואין בטענת המבקש, כי היה במעקב רפואי מתאריך 29.3.20, כדי להצדיק היעדרו של המבקש מן הדיון שהתקיים בהיעדרו; ואין באישורים שצורפו כדי להצדיק היעדרות מן הדיון ביום 11.4.21.

אשר לתנאי השני, אני סבורה כי גם תנאי זה לא מתקיים בענייננו, שעה שהמבקש לא הציג טעמים כלשהם, ולא הצביע על שיקולים הנתמכים בתשתית ראייתית כלשהי שיש בה פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה, כנדרש על פי הפסיקה, על מנת שיבוטל פסק הדין בעילה של חשש לעיוות דין (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם (פורסם בנבו, 25.03.2018)).

2

גם העונש שהושת על המבקש (3 חודשי פסילה בפועל וענישה נלווית) הינו סביר, בהתחשב בחומרת העבירה ונסיבות ביצועה כפי האמור בכתב האישום (נהיגה בקלות ראש בכך שנסע בדרך והשתולל בכביש ועבר ברמזור אדום וחצה בקו לבן רצוף) ובעברו התעבורתי; ואין בו כדי להקים חשש לעיוות דין; וגם טענתו בדבר השימוש שהוא עושה ברישיון הנהיגה שלו לצורך קבלת טיפולים רפואיים נטענה מבלי שהוצג כל אישור על טיפולים רפואיים ספציפים, כמו גם פרטים בדבר תדירותם ומיקומם ביחס למקום מגוריו.

המבקש קיבל את יומו בבית המשפט והוא לא ניצל אותו מטעמים התלויים בו.

לפיכך, הבקשה נדחית, ללא צורך בדיון במעמד הצדדים (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם (פורסם בנבו, 25.03.2018); ע"פ 4808/08 מדינת ישראל נ' שרון מנחם (פורסם בנבו, 06.01.2009)).

עיכוב הביצוע שניתן מבוטל בזאת.

ההחלטה תומצא לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח סיוון תשפ"א, 08 יוני 2021, בהעדר הצדדים.