1

הנאשם נידון בהעדר ביום 24.9.19 בגין עבירת שיכרות, כאשר לא התייצב למשפטו.

הדיון נקבע לאותו יום לאחר שהנאשם ביקש דחיה בדיון הקודם .

פסק הדין הומצא לנאשם ביום 6.10.19 ( מפנה לאישור מסירה).

ביום 18.2.20 הוגשה בקשה לביטול פסק הדין .

ב"כ המבקש טוען בבקשה כי בהיות הנאשם עצור במעצר בית בתיק אחר, ביקש מה-עו"ד שייצג אותו באותו תיק לבקש דחיית הדיון בתיק זה ומסיבה שלא ידועה לנאשם, לא ביקש העורך דין דחיית הדיון בתיק, כפי שנטען .

2

בית המשפט הורה בהחלטתו מיום 18.2.20 ל-ב"כ הנאשם לציין שמו של העורך דין ולהגיש תצהירו מטעמו התומך בנימוקי הבקשה.

ביום 1.3.20 הגיש ב"כ הנאשם תגובה מכתב, ללא צירוף תצהיר של עו"ד הכהן, שייצג את הנאשם בתיק הנוסף , תוך שנטען כי "הנאשם סבר שבא כוחו צירף את התיק".

בהעדר צירוף תצהיר מצד עו"ד הכהן, ביקש בית המשפט התייחסות של עו"ד הכהן לנטען בבקשה כאמור.

עו"ד הכהן הגיש תגובתו בכתב, לפיה הוא מכחיש מכל וכל את הנטען בבקשה וכי הנאשם ביקש ממנו לבקש דחייה של תיק זה.

מעבר לכך, עיון בתיק הנוסף שמספרו 9207-06-19, מראה כי בדיונים שנערכו בימים 22.9.19 ו - 27.10.19 בנוכחות הנאשם לא אוזכר או נאמר דבר לגבי תיק הנוסף.

עוד אוסיף כי פרט לטענה גורפת כי העונש "חמור ואינו הולם נסיבותיו", לא הועלתה כל טענת הגנה בבקשה.

הנאשם היה מודע לקיומו של תיק זה, וגם אם היה נתון במעצר בית בתיק הנוסף, היה צריך להתייצב ו/או להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט, ולא לטעון טענות סרק נגד סניגורו בתיק הנוסף.

בתיק זה הואשם בנהיגה בשיכרות, לפיו נמצא כמות אלכוהול העולה כ - פי 8 מהמידה הקבועה לגביו בתור נהג צעיר ולכן , כאשר החוק קובע עונש פסילת מינימום של שנתיים, אין אני סבור כי נגרם כל עיוות דין לנאשם ולכן הבקשה נדחית.

להודיע.

ניתנה היום, ט"ו אדר תש"פ, 11 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.