1

בפניי בקשה לביטול פסק דין, שניתן ביום 25.7.16 בהיעדרו של המבקש.

ב"כ המבקש טוען כי לא קיבל את כתב האישום ואת ההזמנה לדיון. כמו כן, הוא טוען כי יש בידי המבקש להוכיח את חפותו. בין היתר, המבקש מכחיש בתוקף כי נהג ברכב נשוא התיק ואף מדגיש כי הרכב נשוא כתב האישום כלל אינו בבעלותו ואינו מכיר בו.

ב"כ המאשימה מתנגדת לבקשה. לדבריה, אישור המסירה שצורף להזמנתו לדיון חזר עם הציון "לא נדרש" ועל כן זומן כדין. בנוסף לכך, היא מציינת כי המבקש לא העלה כל טיעון בדבר סיכויי הגנתו בתיק ולכן לא ייגרם כל עיוות דין בהשארת פסק הדין על כנו.

מהמסמכים שצירפה המאשימה עולה כי אכן אישור המסירה, שצורף להזמנה לדיון, חזר עם הכתובת "לא נדרש". משמעות הדבר היא שהמבקש לא ניגש לסניף הדואר כדי לקבל את ההזמנה לדיון ועל כן נחשב כמי שזומן כדין. מעבר לכך, המבקש העלה טענת הגנה שלא נהג ברכב ואף שהרכב כלל אינו בבעלותו. מדובר בטענת הגנה לא מוצקה, שכן המבקש לא צירף תצהיר מטעם הנהג בפועל או לחילופין, לא צירף חוזה מכר, המעיד על כך שהרכב אינו ברשותו עוד.

2

משכך, אני דוחה את הבקשה וקובעת כי פסק הדין מיום 25.7.16 יוותר על כנו.

ניתנה היום, כ"ג ניסן תשע"ז, 19 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.