1

הבקשה וטענות הצדדים

1.      לפניי בקשה לביטול פס"ד שניתן בהעדרו של המבקש בתאריך 05.07.20 . לטענת המבקש הוא לא קיבל את ההזמנה לדיון וכך גם בא כוחו שלא הוזמן לדיון. בנוסף המבקש כפר בעובדות כתב האישום וטען שלא ביצע את העבירה שיוחסה לו, והעלה מספר טענות הגנה. בהתאם, טען כי ייגרם לו עיוות ככל שפסק הדין לא יבוטל.

2.      המשיבה מתנגדת לבקשה לאור קיומו של אישור מסירה.

דיון והכרעה

3.      מעיון בתיק ביהמ"ש עולה כי קיים אישור מסירה כדין אשר חזר תחת הכותרת: "סירב לקבל". עוד יצוין כי אישור המסירה תקין, נושא את שם הדוור, חתימתו ותאריך המסירה, ושם המסרב. בנסיבות אלו המבקש לא הוכיח אף לא לכאורה, כי לא קיבל את ההזמנה בנסיבות שאינן תלויות בו.

יודגש, כי ב"כ המבקש אף הגיש בקשה לדחיית מועד הדיון במסגרת פ.ת 1643-02-20 (החלטה בבקשה ניתנה במסגרת התיק העיקרי), והיה עליו לברר מה עלה בגורל בקשתו, ומשלא עשה כן אין לו להלין אלא על עצמו.

2

4.      אשר לטענת ההגנה אותן העלה המבקש, הרי שמדובר בטענות הגנה כלליות שאין בהן כדי לגלות טענת הגנה ממשית, בוודאי שלא כזו המצדיקה את ביטול פסק הדין שניתן בהעדר. ראה בהקשר זה רע"פ 2474/18 ‏ ‏ יואל גולדברג עו"ד נ' מדינת ישראל שם נקבע כי :"בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהיעדר, בטענה לעיוות דין, צריכה להיות מלווה בתשתית ראייתית בעלת משקל המצביעה על פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה".

הדו"ח עצמו מפורט כנדרש, וכולל את העובדה שהשוטר שמר עם המבקש על קשר עין רציף מרגע ביצוע העבירה ועד עצירתו, העובדה שהשוטר הבחין במבקש נכנס לכביש בניגוד לתמרורי 406 שהיו מוצבים משני צדי הכביש.

ראה גם תגובתו של המבקש במעמד קבלת הדו"ח: " איך אני יכול להגיע לעבודה ". תגובתו הראשונית של המבקש מהווה לכל הפחות "ראשית הודיה".

5.      מעבר לנדרש, המבקש לא תמך בקשתו בתצהיר, ודי היה בעובדה זו כדי לדחות את הבקשה.

6.      אשר לעונש, אמנם על המבקש הוטל קנס הגבוה ב- 250 ₪ מברירת המשפט, אך נוכח עברו התעבורתי המכביד ( 46 הרשעות קודמות), לא מדובר בענישה מכבידה.

7.      הקנס ישולם בתוך 90 יום מהיום.

8.      לאור כל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי ייגרם למבקש עיוות דין אם בקשתו תדחה.

9.      הבקשה נדחית. להודיע לצדדים.

ניתנה היום, ה' אלול תש"פ, 25 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.