1

1.     כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של אי ציות לתמרור 302, וזאת בניגוד לתקנה 22(א) ו- 64ד לתקנות התעבורה.

2.     כאמור בכתב האישום, ביום 20.10.13 בשעה 12:30 נהג הנאשם ברכבו , ופנה שמאלה מרחוב מסדה לרחוב בן יהודה, וזאת מבלי שעצר את רכבו לפני קו העצירה ובניגוד לאמור בתמרור 302 המוצב במקום.

3.     מטעם התביעה העידו השוטרים, רס"ר אנטולי כץ ורס"ר תמיר עמר.

4.     רס"ר אנטולי כץ ראה את הנאשם מבצע את העבירה, וביקש משותפו רס"ר תמיר עמר לעצור את הנאשם במקום קרוב.

2

5.     רס"ר אנטולי כץ חזר על האמור בדוח ובפירטי נסיבות הדוח (ת/1). הוא ציין כי אינו זוכר דבר נוסף מלבד האמור בדוח ובנסיבותיו. השוטר ציין כי אינו יכול לזכור דברים שלא נרשמו, וזאת היות ורשם מאות דוחות מאז האירוע. (ראה ע"מ 3 לפרוטקול, שורה 20). השוטר ציין כי בעת ביקורת, עמד ברחוב בן יהודה מספר 22, וראה רכב הפונה שמאלה מרחוב מסדה לרחוב בן יהודה מבלי שעצר וציית לתמרור 302.השוטר ביקש משותפו לביקורת, רס"ר תמיר עמר, לעצור את הנאשם. הנאשם נעצר ברחוב בן יהודה 21 ונרשם לו הדוח. הנאשם סירב לקבל את הדוח ביד, וזה הושאר לו מתחת למגב הרכב. במסגרת חקירתו הנגדית ציין השוטר כי אינו זוכר את הסיבה לכך שהשתמש במכשיר קשר על מנת לבקש משותפו שיעצור את הנאשם. השוטר ציין כי ישנן הרבה סיבות לדבר, אך הוא אינו זוכר מה גרם לו במקרה זה להסתייע במכשיר הקשר, ויתכן והדבר נבע משיקולי נוחות.

6.     השוטר אנטולי כץ אף אומת עם תמונות שצולמו על ידי הנאשם (נ/1 נ/2) . ציין כי הוא מזהה את הצומת אך אינו יודע מתי צולמו התמונות והאם הן מתארות את מצב הדברים ביום בו נרשם הדוח (ראה עמ' 4 לפרוטוקול, שורה 20).

7.     השוטר הנוסף, רס"ר תמיר עמר, חזר אף הוא על האמור במזכר שהוגש מטעמו וסומן ת/2. רס"ר תמיר עמר ציין כי עצר את הנאשם לבקשת שותפו, רס"ר אנטולי כץ, אשר צפה בנאשם מבצע עבירה. רס"ר תמיר עמר ציין גם הוא כי אינו זוכר דבר מעבר לרשום בדו"ח, וכי אם רשום בדוח שעצר את הנאשם ברחוב בן יהודה 21, אזי שזה היה מקום העצירה של הנאשם. רס"ר תמיר עמר גם ציין כי אינו זוכר אם שותפו, השוטר אנטולי כץ, שוחח עמו בקשר.

8.     מטעם ההגנה העיד הנאשם. הנאשם ציין כי הוא מכיר את המקום בו התרחשה לכאורה העבירה היטב, וכי הוא עובר במקום מידי יום וזאת משום שבתו לומדת בגן ילדים קרוב למקום. הנאשם ציין כי אין קו עצירה ליד התמרור 302. ציין כי עצר בוודאות את רכבו ולאחר מכן החל להתקדם באיטיות, וזאת משום שרק כך ניתן לראות כלי רכב המגיע מצד שמאל שכן קיים מרחק של כ-3 מטרים בין התמרור 302 ועד לתחילתו של רחוב בן יהודה.

3

9.     הנאשם ציין כי השוטר תמיר עמר עצר אותו ליד תחנת האוטובוס ברחוב, ולא ברחוב בן יהודה מספר 21 . הוסיף כי סבר שמדובר בביקורת רשיונות רגילה, והשוטר שעצר אותו לא ידע לומר לו דבר. לאחר מספר דקות הגיע השוטר, אנטולי כץ, והחל לרשום את הדוח מבלי להתייחס לנאשם. בסיום רישום הדוח ציין כי הנאשם נתבקש לחתום והדוח הונח לו על השמשה הקדמית של הרכב. הנאשם הציג אף תמונה נוספת אשר צולמה על ידו מספר ימים לפני מתן העדות בבית המשפט (נ/3), וזאת כדי להמחיש את המקום בו לכאורה בוצעה העבירה.

10. כאשר נשאל הנאשם במסגרת חקירה נגדית מדוע צירף תמונות מלפני מספר ימים ולא תמונות אשר צולמו סמוך לאירוע, השיב כי צילם את הצומת גם לפני 3 שנים, אך מאחר ויש כיום טכנולוגיה טובה יותר מצא לנכון להביא את התמונה העדכנית שתראה את הצומת, שלטענתו, לא השתנה.

11. לאחר ששמעתי את עדויות השוטרים והנאשם, התרשמתי כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

12. עדויות השוטרים, רס"ר אנטולי כץ ורס"ר תמיר עמר, הינן עדויות אמינות אשר חוזרות על האמור בפרטי נסיבות הדוח ובמזכרים.

13. השוטרים ציינו באופן כנה כי אינם יכולים לזכור מעבר לאמור בדוח אשר נרשם לפני כשלוש שני, ולא נראה כי היתה להם כוונה להוסיף ולהחמיר עם הנאשם מעבר לאמור בדוח.

14. העובדה שהשוטרים לא זכרו מדוע השתמשו במכשיר קשר לא מפחיתה ממידת מהימנותם במקרה זה. השוטרים ציינו כי יתכן שהשתמשו במכשיר קשר משיקולי נוחות, ולא התרשמתי כי עקב השימוש במכשיר קשר ניתן לקבוע כי הנאשם נעצר במקום מרוחק יותר (תחנת האוטובוס) ולא ברחוב בן יהודה. כאשר מדובר בשני שוטרים במהלך ביקורת האוכפים את חוקי התנועה, הרי שדי בכך שהרחוב הומה אדם או שמדובר בשוטר הניצב בצידו השני של הרחוב, כדי שיעשה שימוש במכשיר קשר.

15. לעומת זאת, גרסתו של הנאשם נסתרה בנקודות מרכזיות, ולא מצאתי אותה מהימנה.

4

16. בתגובתו הראשונית לדוח מציין הנאשם "אני פעם ראשונה נוסע מכאן" בניגוד לכך, במהלך עדותו בבית המשפט מציין הנאשם כי מקום ביצוע העבירה הנו מקום מוכר בו הוא עובר כל יום היות ובתו לומדת בגן ילדים הקרוב למקום. הנאשם גם מציין כי התגובה הראשונית בדוח לא נאמרה על ידו, וכי השוטר רשם זאת על דעת עצמו.

17. הנאשם לא הביא כל ראיה התומכת בכך כי בתו לומדת בגן ילדים קרוב למקום ביצוע העבירה. לו היה הנאשם מביא עדי הגנה בעניין (כגון: גננת, הורים לילדים נוספים בגן), היה הדבר מסייע לו להוכיח את טענתו כי לא זו היתה תגובתו הראשונית בדוח, וכי אכן מקום האירוע הנו מקום מוכר עבורו. משלא עשה כן הנאשם, הרי שתגובתו הראשונית סותרת באופן בולט את האמור בעדותו בבית המשפט.

18. הנאשם ציין גם כי צילם תמונות המתארות את הצומת מיד לאחר ביצוע העבירה, אך בחר להציג לבית המשפט תמונות אשר צולמו 3 שנים לאחר האירוע, וזאת משום שטכנולוגית הצילום כיום טובה יותר מבעבר.

19. על הנאשם אשר היה אף מיוצג על ידי עורך דין, היה לדעת כי יש לעשות שימוש בתמונות אשר צולמו סמוך לביצוע העבירה, ולא בתמונות שצולמו כשלוש שנים לאחר האירוע. התמונות שהוצגו לבית המשפט אינן משקפות את הצומת בעת ביצוע העבירה. יתכן כי הצומת השתנה, ואין בהן כדי לתמוך בגרסת הנאשם.

20. לכל הפחות היה על הנאשם להציג בפני בית המשפט הן את התמונות מלפני 3 שנים, והן את התמונות מהיום, ולאפשר לבית המשפט לבחון האם מקום האירוע השתנה, והאם ניתן להסתמך על התמונות שצולמו מספר ימים לפני מתן העדות.

21. משבחר הנאשם לעשות שימוש רק בתמונות שצולמו מספר ימים לפני מתן העדות, הרי שאין בכך כדי לחזק את גרסתו, ואף תמוהה בעיני בחירה זו של הנאשם אשר בחר להציג בפני בית המשפט חלק מהראיות אשר היו ברשותו ולא את כולן.

5

22. מעבר לכל אלה, הנאשם גם ציין כי השוטר, אנטולי כץ, לא שמע את דבריו, לא הסביר לו את מהות העבירה, לא שוחח עימו ואף רשם תגובה שגויה מטעמו. למרות טענותיו אלו של הנאשם, הנאשם לא הגיש תלונה כלשהי אודות התנהלות השוטר, וגם בכך יש כדי להחליש את גרסתו. הנאשם מתאר התנהלות לא תקינה מצידו של השוטר, ויחד עם זאת ועל אף היותו מיוצג, לא פנה לגורמים המתאימים לצורך הגשת תלונה בעניין.

23. לסיכום אציין כי גרסאות השוטרים ברורות, עקביות ונמצאו מהימנות על ידי. השוטרים תומכים האחד בדברי השני, ואף חוזרים על האמור בדוח ובמזכרים.

בניגוד לכך, עדות הנאשם רצופה סתירות וליקויים. הנאשם נמנע מלהציג ראיות אשר היה בהן כדי לשפוך אור על גרסתו, וגרסתו הראשונית אף נסתרה על ידי גרסתו המאוחרת יותר שניתנה בבית המשפט.

24. על כן, בנסיבות אלו, מצאתי לנכון להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתן והודע במעמד הצדדים.

ניתנה היום, י"ב תמוז תשע"ו, 18 יולי 2016, בהעדר הצדדים.