1

בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדרו של הנאשם בתאריך 12.10.21.

הנאשם טוען כי לא קיבל הזמנה לדיון.

המאשימה מתנגדת לבקשה וטוענת כי המסירה בוצעה כדין.

דין הבקשה להידחות.

הבקשה נשלחה לכתובת הנאשם (אשר מצוינת באופן זהה גם בבקשתו זו), וחזרה בציון לא נדרש. די בכך על מנת להקים את חזקת המסירה. אישור המסירה הקיים בתיק מציין את שם פקיד/ת הדואר, תאריך המסירה וחתימת פקיד הדואר. אין לקבל טענות מעין אלה המועלות בעלמא וללא תימוכין. "כאשר דו"ח העבירה, ההזמנה לדיון, או כתב האישום נשלחים בדואר רשום לכתובתו של המבקש במשרד הפנים, לא תעמוד לו, ככלל, טענה לקיומה של סיבה מוצדקת לאי התייצבות... טענות לשיבושים בהגעת דברי הדואר יש לתמוך בחומר ממשי, ואין להעלות טענות מסוג זה בעלמא וללא כל תימוכין" (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם, [פורסם בנבו] פסקה 35 (25.3.2018)).

2

מעבר לאמור, הנאשם אינו מעלה כל טענה בדבר חשש לעיוות דין ולכן גם הטעם השני לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, אינו מתקיים.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ה אדר א' תשפ"ב, 26 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.