1

הבקשה וטענות הצדדים

1.      לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר בתאריך 07/12/20. לטענת המבקש הוא לא התייצב לדיון מחמת בלבול במועד הדיון. בנסיבות אלו טען כי מדובר בשגגה וטעות בתום לב, ובהתאם ייגרם לו עיוות ככל שפסק הדין לא יבוטל.

2.      המשיבה מתנגדת לבקשה לאור קיומו של אישור מסירה.

דיון והכרעה

3.      מעיון בתיק ביהמ"ש עולה כי הדו"ח וההזמנה לדיון נמסרו למבקש במועד ביצוע העבירה. המבקש לא חלק כך כי ידע על מועד הדיון אך טען כי אי התייצבותו נבעה מתוך טעות ובלבול. בהקשר זה, כבר נפסק לא פעם כי טעות ולו בתום לב אינה מהווה עילה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר (ראה רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא ו- רע"פ 5377/03 וגדי ג'מאל ). בנסיבות אלו, המבקש לא הראה סיבה טובה לאי התייצבותו לדיון.

2

4.      גם לגופו של עניין, המבקש לא העלה כל טענת הגנה שיש בה כדי להצדיק ביטול פסק הדין שניתן בהעדר. אמנם יש בעצם הגשת הבקשה כדי לרמוז על כפירתו במיוחס לו, אך לא די בכפירה כללית כדי להצדיק ביטול פסק דין שניתן בהיעדר. ראה בהקשר זה רע"פ 2474/18 ‏ ‏ יואל גולדברג עו"ד נ' מדינת ישראל שם נקבע כי :"בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהיעדר, בטענה לעיוות דין, צריכה להיות מלווה בתשתית ראייתית בעלת משקל המצביעה על פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה".

מעבר לנדרש, מעיון בדו"ח המקורי אשר הוגש לבית המשפט עולה, כי המבקש לא כפר במיוחס לו ותגובתו במעמד קבלת הדו"ח הייתה: "אין לי טסט הרכב הולך לפירוק", ומדובר בהודאה בעובדות כתב האישום.

5.      אשר לעונש, על המבקש הוטל קנס בסך 1000 ש"ח ופסילה על תנאי, אך נוכח עברו התעבורתי אשר כולל 42 הרשעות קודמות, לא מדובר בענישה מכבידה.

6.      לאור כל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי ייגרם למבקש עיוות דין אם בקשתו תדחה.

7.      הקנס ישולם בתוך 90 יום מהיום.

8.      הבקשה נדחית. להודיע לצדדים.

ניתנה היום, ב' טבת תשפ"א, 17 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.