1

הבקשה וטענות הצדדים

1.      לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדרו של המבקש בתאריך 14.12.20. לטענת המבקש הוא לא קיבל את ההזמנה לדיון. בנוסף המבקש כפר בעובדות כתב האישום, טען שלא ביצע את העבירה שיוחסה לו והעלה מספר טענות הגנה. בהתאם טען כי ייגרם לו עיוות ככל שפסק הדין לא יבוטל.

2.      המשיבה מתנגדת לבקשה לאור קיומו של אישור מסירה.

דיון והכרעה

3.      לאחר ששקלתי את הבקשה וטענות הצדדים אני מחליט לדחותה.

4.      מעיון בתיק ביהמ"ש עולה כי למבקש נשלחה הזמנה לדיון בדואר רשום לכתובת מגוריו. בהתאם לתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי מדובר בהמצאה כדין. לציין שההזמנה חזרה תחת הכותרת "לא נדרש", והמבקש לא העלה טענה לפיה לא מדובר בכתובת מגוריו. בנסיבות אלו המבקש לא הוכיח אף לא לכאורה, כי לא קיבל את ההזמנה בנסיבות שאינן תלויות בו. לציין שהמבקש לא תמך טענתו זו בתצהיר או בראיה אחרת.

5.      לגופו של עניין המבקש העלה מספר טענות הגנה, אך אלה אינן מתיישבות עם תגובתו במעמד קבלת הדו"ח, אז אמר את הדברים הבאים: " לא שמתי לב ". מכאן שהמבקש לא הכחיש את המיוחס לו, ויש בתגובתו הראשונית כדי להוות לכל הפחות "ראשית הודיה".

2

אשר לטענות ההגנה אותן העלה המבקש, אין בהן כדי לגלות טענות הגנה ממשיות, בוודאי שלא כאלו המצדיקות את ביטול פסק הדין. הדו"ח עצמו מפורט כנדרש, וכולל את העובדה שהשוטר שמר עם המבקש על קשר עין רציף מרגע ביצוע העבירה ועד עצירתו, העובדה שהשוטר הבחין ברכב מגיע לכיוונו בנתיב הימני מתוך שני נתיבים ללא שום הפרעה בשדה הראיה, והעובדה שהשוטר כיוון את הנקודה האדומה שבעינית לכיוון מרכז הרכב בחלקו הקדמי ולזר עליו (ראה סימוני ורישומי השוטר בגב הדו"ח). לציין, שלא הוצגה כל ראיה אחרת לסתור את רישומיו של השוטר.

6.      מעבר לנדרש, המבקש לא תמך בקשתו בתצהיר, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.

7.      על המבקש הוטל הקנס המקורי, כך שגם בהקשר זה לא נגרם לו עיוות דין.

8.      לאור כל האמור לעיל , לא שוכנעתי כי ייגרם למבקש עיוות דין אם בקשתו תדחה. הבקשה נדחית.

9.      הקנס ישולם בתוך 90 יום מהיום.

10.  להודיע לצדדים.

ניתנה היום, י' סיוון תשפ"א, 21 מאי 2021, בהעדר הצדדים.