1

נוכחים:

ב"כ המאשימה: עו"ד רויטל מוסקוביץ

ב"כ הנאשם: עו"ד נאפז אשאב

הנאשם

מתורגמנית לערבית

[פרוטוקול הושמט]

הכרעת דין

אני מרשיע את הנאשם במיוחס לו בכתב האישום.

לנאשם נמסרה הודעת תשלום קנס בגין עבירה של נהיגה ברכב בכביש המחולק לנתיבים שבהם סומנו חיצים המובילים לצומת, ועבר בצומת שלא בכיוון החץ שסומן בנתיב ממנו נכנס לצומת, בניגוד לתקנה 36(ד) לתקנות התעבורה.

הנאשם ביקש לממש את זכותו ולהישפט על העבירה הנדונה.

במועד הדיון כפר הנאשם במיוחס לו והתיק נקבע לשמיעת ראיות לפני אשר במהלכו העיד מטעם המאשימה השוטר ראמי עבאס (להלן: "השוטר") אשר ערך את הדו"ח לנאשם.

2

השוטר ציין בפני כי הוא עמד בצומת לצורך אכיפה וכי הבחין בנאשם פונה שמאלה מהנתיב הימני ביותר אשר מורה ישר בלבד.

עדותו של השוטר תאמה את האמור בדו"ח למעט העובדה שבמהלך עדותו בפני ציין השוטר כי עמד על אי התנועה, ואילו בנסיבות המפורטות בדו"ח הוא ציין כי עמד אחרי הפניה שמאלה עם הפנים לצומת.

אמנם מדובר לכאורה בסתירה, אך אין בסתירה זו כדי להוביל לזיכויו של הנאשם, מאחר והשאלה היא האם נשמר קשר עין רצוף עם הנאשם ואם לאו.

השוטר ציין כי קשר עין נשמר עם רכבו של הנאשם מעת ביצוע העבירה ועד לעצירתו, וכי אז נרשם הדוח. אני מאמין לגירסתו של השוטר.

הנאשם לעומת זאת, העיד כי השוטר עמד במרחק רב מהצומת, במקום שלא ניתן להבחין במתרחש בצומת. הנאשם הצטייד גם בתמונות מאותו מקום שלטענתו עמד השוטר.

הנאשם גם הביא לעדות את מר סלאח מסלמני אשר לטענתו נסע אחריו, זאת לאחר ששניהם נסעו אחד אחרי השני למפעל של אותו עד אשר אמור היה לבצע בעבור הנאשם עבודות בביתו.

אומר כי עדותו של העד הנ"ל עמדה בסתירה מהותית מעדותו של הנאשם באופן שמטיל בספק את גירסת הנאשם בכללותה.

אותו עד אמר בעדותו כי הוא נסע ברכבו לפני רכב הנאשם. גירסה זו אינה מתישבת עם העובדה שהנאשם אמר בעדותו כי הוא עמד ראשון בצומת. בנוסף, אם כך היו הדברים לא ברור כיצד עד זה יכול להבחין במתרחש סביבו ביחס לנאשם כאשר הוא נוסע לפניו וכבר חלף את השוטר שעמד כאמור סמוך לצומת. הנאשם אמר בעדותו כי העד ניגש אליו ושאל מה קרה בעת רישום הדו"ח ואילו העד אמר בעדותו כי הוא פגש בנאשם במפעל.

זאת ועוד, הנאשם אמר בעדותו כי השוטר היה בתוך הניידת ולא עמד רגלית כפי שטען השוטר בעדותו.

לעומת זאת העד ציין כי השוטר היה מחוץ לניידת.

הנה כי כן קיימות סתירות בין הגירסה אותה מסר הנאשם לבין גירסת העד אשר הובא לעדות על ידו כדי לתמוך בגירסתו, דבר המטיל בספק את טענת הנאשם כי הוא פנה שמאלה מהנתיב האמצעי, ממקום שממנו ניתן לנסוע ישר או לפנות שמאלה.

3

בנסיבות אלה, אני קובע כי המאשימה הרימה את הנטל המוטל עליה מעבר לכל ספק סביר כדי להוכיח את האשמה המיוחסת לנאשם, ואני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום ל' שבט תשע"ו, 09/02/2016 במעמד הנוכחים.

גזר דין

לנאשם נמסרה הודעת תשלום קנס ע"ס 500 ₪, בה יוחסה לו עבירה של נהיגה ברכב בכביש המחולק לנתיבים שבהם סומנו חיצים המובילים לצומת, ועבר בצומת שלא בכיוון החץ שסומן בנתיב ממנו נכנס לצומת, בניגוד לתקנה 36(ד) לתקנות התעבורה.

לאחר ניהול הוכחות הורשע הנאשם בעבירה הנ"ל.

4

שעה שנאשם בוחר לנהל משפט הוכחות בעניינו אין בית המשפט כבול לסכום הנקוב בהודעת תשלום הקנס (ע"פ (ירושלים) 2452/08 פדרמן נ' מדינת ישראל).

המחוקק איפשר לנאשם לשלם סכום קנס מינימלי ומופחת, מבלי להידרש להליכים משפטיים. אם נדרשו הליכים משפטיים והנאשם הורשע, לא יפחת הקנס שיוטל עליו מהסכום הנקוב בהודעת הקנס (סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי).

בענייננו, לא ניתן להסתפק בסכום המינימלי הנ"ל, שכן לנאשם 5 הרשעות קודמות ביניהם עבירה של שימוש בטלפון, פעמיים מהירות, נהיגה באור אדום וחגורה.

לפיכך, אני דן את הנאשם לתשלום קנס בסך 1,000 ₪ אשר ישולם עד ליום 3.4.16.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום.

ניתנה והודעה היום ל' שבט תשע"ו, 09/02/2016 במעמד הנוכחים.