1

1.     בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר בתאריך 12.8.21.

2.     המשיב זומן במסירה אישית וקיבל לידיו את ההזמנה בתאריך 4.5.21 על ידי עובדת הדואר צברי סיגל. אישור המסירה נסרק לתיק בית המשפט.

3.     בבקשה שהגיש ב"כ המבקש, טוען בבקשה להישפט שהוגשה על ידו למפנ"א, ביקש שההזמנה לדין תשלח למשרדי ב"כ המבקש ולא לידי המבקש עצמו. ההזמנה נשלחה למבקש ולא לבא כוחו. לכן לדבריו, בשל כך שההזמנה נשלחה למבקש ולא לבא כוחו, הוא מבקש לבטל את גזה"ד שניתן בהעדר.

4.     כמו כן הפנה ב"כ המבקש ל עפ"ת מדר נ' מ"י 27307-07-13 שנדון בפני כבוד השופט רענן בן יוסף, בו קבע כי כאשר נאשם מבקש שהודעה תשלח לעורך דינו אז יש לשלוח את דבר הדואר אל עוה"ד ולא לנאשם ולאור זאת קבע כי התיק ישמע מחדש בבית המשפט לתעבורה.

לכן ביקש לבטל את פסק הדין.

5.     ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וזאת לאור העובדה שדבר הדואר נמסר למבקש וזה בחר שלא להתייצב לדיון בו נשפט בהעדרו.

דיון והכרעה:

6.     ב"כ המבקש אינו חולק בבקשתו על כך שהמבקש זומן לדיון וקיבל את הזימון לידיו, אלא טוען שההזמנה הייתה צריכה להישלח למשרדו של ב"כ המבקש ולא למבקש עצמו.

7.     בנוסף טען המבקש בסוף הבקשה לחשש לעיוות דין, אך לא פרט מעבר לכך דבר.

2

נאשם שבוחר שלא להתייצב לדיון:

8.     סעיף 240 לחסד"פ מאפשר לנאשם, אם הוא בוחר בכך, שלא להיות נוכח בעת הדיון כך שזה יתנהל בהיעדרו. הדין קובע שבמקרה כזה יראוהו כמודה בכל העובדות אשר בכתב-האישום.

חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982

סדרי דין מיוחדים בעבירות קלות

240. (א)  בעבירות לפי פקודת התעבורה, או לפי פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970, שלא גרמו לתאונת דרכים שבה נחבל אדם חבלה של ממש, בעבירות שנקבעו כעבירות קנס או כעבירות מינהליות או בעבירות לפי חיקוק אחר ששר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת קבע, יחולו סדרי דין אלה:

(1)   ,,,,,,,,,,,,,,,,,,;

(2)   נאשם שהוזמן ולא התייצב בבית המשפט בתחילת המשפט או בהמשכו, יראוהו כמודה

בכל העובדות שנטענו בכתב האישום, זולת אם התייצב סניגור מטעמו;

9.     ברע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל דן בית המשפט אגב השאלה בבקשה להארכת מועד להישפט בתופעה של נאשמים הבוחרים במודע להיעדר ממשפטם כטקטיקה מכוונת אשר תכליתה לאפשר להם לבקש את ביטול פסק-הדין באותם מקרים שבהם גזר-הדין המושת עליהם אינו נראה להם.

מתוך רע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל פסקה 4:

סמכות בית-המשפט לתעבורה לדון בבקשה לביטול פסק-דין בהיעדר הצדדים

4.      לצורך בחינת סמכות בית-משפט לתעבורה לדון בבקשה לביטול פסק-דין בהיעדרם של הצדדים יש לפנות לתכליות המונחות ביסוד סעיפים 240 ו-126 לחסד"פ.

תכליתו של סעיף 240 לחסד"פ הינה ייעול ההליך הפלילי בעבירות קלות. ניתנת במסגרתו אפשרות לנאשם, אם הוא בוחר בכך, שלא להיות נוכח בעת הדיון כך שזה יתנהל בהיעדרו. הדין קובע שבמקרה כזה יראוהו כמודה בכל העובדות אשר בכתב-האישום, משמע: על הנאשם לדעת שאי-התייצבות כמוה כהודאה.

3

,,,,,,,,,,,

נאשמים אשר בוחרים שלא להתייצב לדיון בבית-המשפט לתעבורה, עשויים "לכפות" על בית-המשפט לבזבז את זמנו בעניינם אף שניתנה להם הזדמנות מלאה קודם לכן להתגונן במשפטם, והם בחרו שלא לנצלה. בהקשר זה מוכרת התופעה הנפסדת של נאשמים הבוחרים במודע להיעדר ממשפטם כטקטיקה מכוונת אשר תכליתה לאפשר להם לבקש את ביטול פסק-הדין באותם מקרים שבהם גזר-הדין המושת עליהם אינו נראה להם. אילוצו של בית-המשפט לזמן לדיון את כל המבקשים ביטול פסק-דין, גם כאשר ברור כי פסק-הדין בעניינם ניתן כדין, ואין כל הצדקה לבטלו, יפגום באופן משמעותי בתכלית של ייעול הליכים בעבירות קלות ויחזק את התמריץ השלילי של השתמטות מהופעה במשפט ממניעים טקטיים-ספקולטיביים.

תכליתו של סעיף 240(א) לחוק לייעל הליכים תומכת אפוא בהענקת סמכות לבית-המשפט לדון בבקשה לביטול פסק-דין בהיעדר הצדדים, שאם לא כן, אף שהנאשם הוזמן כדין ובחר שהדיון בעניינו יתקיים בהיעדרו וויתר על נוכחותו בדיון, יוכל הנאשם, בשלב מאוחר יותר, לחייב את בית-המשפט לקיים דיון בנוכחותו במסגרת הבקשה לביטול פסק-דין.

10.המקרה אליו הפנה ב"כ המבקש, עפ"ת 27307-07-13 שונה, שכן שם טען המערער כי לא קיבל את הזימון לדיון ולכן כאשר טען שהזימון היה צריך להישלח לעורך דינו והמערער טוען שלא קיבל זימון לדיון, הרי שראוי לאפשר למבקש את יומו בבית משפט.

11.במקרה זה, הדוח נמסר לידיו של המבקש וכל שעליו היה לעשות זה להתייצב לדיון או להעביר את ההזמנה לטיפולו של עורך דינו לאחר שקיבל אותה לידיו, ממש כפי שעשה לאחר שקיבל את הדוח בפעם הראשונה מידי השוטר.

12.המבקש בחר שלא להתייצב לדיון למרות שזומן באופן אישי לדיון. עתה לאחר שאינו מרוצה מהתוצאה העונשית, הוא מבקש לבטל את פסק הדין. אני קובע כי במקרה זה יש לראות את המבקש כנאשם הבוחר במודע להיעדר ממשפטו. לכן ולו מסיבה זו יש לדחות את הבקשה.

טענת החשש לעיוות דין

4

13.לעניין הטענה לחשש לעיוות דין למבקש אם לא ינתן לו יומו. המקרים בהם בית המשפט יאפשר ביטול פסק דין , הם רק כאשר בית המשפט משוכנע שיש 'חשש ממשי לעיוות דין' בטענות הנתמכות במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה, כפי שנקבע בפסיקה שצוטטה לעיל.

ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם(25.3.18) נקבע כי :

"על כל הטוען לקיומה של עילה זו, במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, להציג טעמים של ממש לביסוס טענתו, טעמים הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה. "

14.במקרה זה לא נעשה אפילו ניסיון להראות 'חשש ממשי לעיוות דין', אלא לכל היותר הוכח כי יש "רצון להישפט".

15.בשלב דיוני זה, מצבו המשפטי של המבקש 'הוא של מי שנשפט והורשע כדין'. המבקש מבקש לקבל 'כרטיס כניסה' לקיום חוזר של ההליך. לא די ב'רצון להישפט' בלבד אלא יש צורך ביותר מכך, דבר שלא נעשה על ידי המבקש.

ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל - פסקה 6.

"          בשלב הגשת הבקשה ההליך המשפטי תם ונשלם. משגמר בית-משפט את מלאכתו, לאחר שהוציא תחת ידיו פסק-דין שניתן כדין, מוצתה לכאורה זכות הנוכחות של הנאשם בקשר לאותו הליך. מעמדו הוא של מי שנשפט והורשע כדין. אכן, לאור העובדה כי המשפט נגדו התנהל שלא בנוכחותו, רשאי הנאשם שהורשע בדינו לפנות לבית-המשפט בבקשה לבטל את פסק-הדין. תכלית הבקשה לביטול פסק-הדין היא לבטל את המשפט ולהניע מחדש את גלגלי ההליך הפלילי. מכאן, כי בשלב זה ניצב המבקש לפתחו של בית-המשפט כאשר מבוקשו הוא לקבל "כרטיס כניסה" לקיום חוזר של הליך שהתנהל לכאורה כדין והסתיים. על המבקש מוטל אפוא הנטל לשכנע את בית-המשפט כי מתקיימים טעמים המצדיקים את הנעת גלגלי המערכת מחדש. "

16.לכן, אין די בטענה כי הבקשה נשלחה למבקש ולא לעורך דינו, כאשר המבקש לא טוען שלא קיבל את הדואר.

17.לאור האמור;

לאחר שהמבקש זומן כדין, קיבל את ההזמנה לידיו והחליט שלא להתייצב לדיון;

5

לאחר שלא הובאו בפני ראיות המלמדות על חשש ממשי לעיוות דין, אני דוחה את הבקשה לביטול פסק הדין.

ניתנה היום, כ"א כסלו תשפ"ב, 25 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.