1

לאחר שעיינתי בפרוטוקולים מיום 2.7.18, 7.8.18 ובהודעת המאשימה מיום 23.8.18 נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

סיוג הפסילה על מנת שניתן יהיה לאפשר נהג לנהוג במרחב מוגבל ועל כלי רכב מסוים אינו דבר שבשגרה, גם אם הינו אפשרי. יכול להיות שבמקרה רגיל ובטיעון לעונש "פתוח" הייתי שוקל בחיוב לאפשר לנאשם את הסיוג המבוקש, אולם מקום שבו הוצג בפניי הסדר טיעון סגור אין מקום להתערב בהסדר זה בדיעבד.

ניתן להניח כי לו היה הנאשם מציג אפשרות זאת בפניי המאשימה, הדבר היה נבחן ומקבל משקל מתאים במסגרת הסדר הטיעון (אם בדמות הארכת הפסילה הכללית לדוגמא, או אם בשלילת האפשרות נוכח המאפיינים הספציפיים של הנאשם ושל הסיוג המבוקש וכו'), אך מכיוון שהדבר לא נעשה עובר להסדר הטיעון, איני רואה הצדקה להתערב בהסדר הטיעון בדיעבד (ר' לעניין פס"ד הדין המנחה בע"פ 1958/98 פלוני [פורסם בנבו]).

סוף דבר, הבקשה לסיוג הפסילה נדחית.

ניתנה היום, כ"ט אלול תשע"ח, 09 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.