1

נגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו, ב- 03/04/2018 הוא נהג ברכב בכביש מס' 4, בקילומטר 109, כאשר הרכב אינו תקין בניגוד לתקנה 306 לתקנות התעבורה תשכ"א- 1961, ובוחן התנועה היה סבור כי הרכב עלול לסכן את התנועה, אשר על כן הודיעו, "הודעת איסור שימוש" לפי סמכותו בסעיף 308(א) לתקנות התעבורה.

2

מטעם התביעה העיד השוטר אפרים גולדנברג. עדותו נשענה על הדו"ח אשר רשם ביום הנדון-ת/1, ועל הודעת איסור שימוש שמסר לנאשם ת/2.

לפי עדותו ברכב בו נהג הנאשם היו מדבקות כהות על חלונות הרכב הקדמיות לכל רוחב הזכוכית. הבוחן אפשר לנהג - הנאשם להוריד את המדבקות, מאחר והאחרון לא ביצע את הוראת השוטר - הבוחן, נרשם הדו"ח נשוא הדיון כאן.

גרסת הנאשם היא כי רישום הדו"ח בא "כנקמה" והדרישה שהציג השוטר היתה לא מציאותית, שכן לא ניתן היה להסיר את "המדבקות" הכהות מהחלון שכן לא במדבקות עסקינן, אלא צבע כהה ומקורי מובנה של הרכב, לא זאת אף זאת, למחרת רישיון הנהיגה הושב לו מבלי שעשה כל שינוי בחלונות.

שאלת החלונות הכהים ברכב לא עמדה במחלוקת, שכן הנאשם הודה כי אכן החלונות עליהם דיבר השוטר - בוחן היו כהים אלא שלא ניתן היה להסיר אותם.

תקנה 356(ד) לתקנות התעבורה מדברת כך:

"שמשות.   (ד) לא ירשם רכב או יחודש רישיונו של רכב שהשמשה הקדמית והאחורית והשמשות שליד המושבים הקדמיים המותקנות בו, כולן או מקצת, צופו בחומר ציפוי, בן בהתזה, בין בהדבקה או בכל דרך אחרת".

לפי ניסוח תקנה זו - הודעת איסור השימוש נמסרה כדין ולא הובאה כל ראיה שהחלונות הכהים שברכב הותקנו באופן העונה על דרישות תקנה 356.

סוף דבר, בהשעני על עדות השוטר, אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה היום, כ"ה ניסן תשע"ט , 30 אפריל 2019, במעמד הצדדים

3