1

הנאשמת מגישה "ערעור" על גזר דין, אולם למעשה עותרת לביטול פסק הדין שניתן נגדה ביום 31.1בהעדר התייצבות לדיון.

הנאשמת טוענת כי לא קיבלה את הזימון לדיון ולראיה אישור המסירה חתום בידי "מרינה", ולא על ידה או בני ביתה. אצל הנאשמת נפלה טעות, שכן מרינה הוא שמה של שליחת הדואר, ועל פי האישור שבתיק, הזימון שנשלח הוחזר ע"י הדואר בצירוף הערה "לא נדרש". המדובר בזימון כדין ואין די בטענה כללית כי הזימון לא התקבל, אלא שיש להראות מדוע לא הייתה פנייה לסניף הדואר לקבלתו.

בנסיבות אלה, בכדי שמוצדק יהיה לבטל את פסק הדין יש להראות כי השפיטה בהיעדר התייצבות גרמה לעיוות דין. בעניין זה טוענת הנאשמת כי עברה באור אדום מאחר ולא שמה לב לצבע הרמזור עקב השמש, וסבורה כי היא זכאית להקלה בעונש.

אינני שותף לדעה זו. נהגים רבים חוצים צומת באור אדום "בלי כוונה" וגורמים בכך לתאונות. המדובר בעבירה שאינה מצריכה כוונה, או נהיגה במהירות גבוהה, ואינני סבור כי עונשה של הנאשמת לפסילה מותנית וקנס על פי ברירת המשפט לעבירה קלה יותר של איציות לרמזור אדום מסוג ברירת משפט, הינו עיוות דין המצדיק דיון חוזר בעניינה.

2

לפנים משורת הדין ניתן לתקן את הבקשה בתוך 21 יום ולפרט את הטענות בתצהיר כנדרש, או מוטב מכך, לפנות למשרדי המאשימה בנסיון להסדר כולל אותו ניתן להגיש לאישורי בלא צורך בדיון ולחסוך סיכון של פסיקת הוצאות.

מכל מקום, כבר נקבע לא אחת כי בהעדר טענה כנגד העבירה עצמה, אלא טענה כנגד חומרת העונש, אין הדבר מצדיק ביטול פסק הדין, ועל אדם להגיש אכן ערעור לבית המשפט המחוזי.

לפנים משורת הדין אאפשר לנאשמת לשלם את הקנס שנגזר עליה ב - 3 תשלומים חודשיים החל ביום 30.4. הנאשמת תפנה למזכירות לקבלת שוברים מתאימים.

אם עדיין סבורה הנאשמת כי העונש שנגזר עליה חמור מדי, היא רשאית להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, ולטעון שם כנגד חומרת העונש.

ניתנה היום, י"ח אדר תשע"ח, 05 מרץ 2018.