1

העבירה המיוחסת לנאשמת בכתב האישום היא כי ביום 30.8.15 בסמוך לשעה 16:30 , עשתה שימוש בטלפון נייד בעת נהיגה, עבירה בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961.

הנאשמת הגישה בקשה להישפט, כפרה בעבירה וביום 7.12 שמעתי ראיות הצדדים.

התיק נקבע למתן הכרעת דין ליום 27.12, אולם בטרם הגיע המועד הנ"ל הגישו הצדדים הודעה מסוכמת לפיה חוזרת בה הנאשמת מכפירתה והם מבקשים להרשיע ולגזור עליה עונש לפי המוסכם.

2

מאחר וכבר התחלתי בהכנת הכרעת הדין, אציין כי לאחר ששמעתי את העדים והתרשמתי מהם, שקלתי את טענות הצדדים ושבתי ועיינתי בחומר שהוגש, השתכנעתי כי המאשימה עמדה בנטל השיכנוע כנדרש במשפט פלילי להוכחת העבירה המיוחסת לנאשמת בכתב האישום.

ראיתי לנכון לציין את הדברים, למעלה מן הדרוש, לאחר שהנאשמת חזרה בה והודתה בעבירה וזאת לאור טענותיה של הנאשמת בדיון כי השוטרת העלילה עליה את העבירה ואף תקפה אותה, תחילה מילולית ובהמשך באופן פיזי ממש.

אציין כי לאחר ששמעתי את העדות והתרשמתי מהן, אני מעדיף באופן ברור את עדות השוטרת על עדות הנאשמת במקרה זה. התרשמתי באופן חיובי מעדות השוטרת, ולעומתה עלו בחקירה הנגדית סימני שאלה רבים באשר לגרסת הנאשמת, אשר הובילו אותי למסקנה כי יש להרשיעה בעבירה המיוחסת לה וזאת עוד בטרם הוגשה הודעת הצדדים.

מכל מקום, לאחר שהנאשמת הודתה בעבירה, אני מרשיעה אותה במיוחס לה בכתב האישום.

ניתנה היום, כ' כסלו תשע"ז, 20 דצמבר 2016.

גזר דין

העבירה המיוחסת לנאשמת הינה מסוג ברירת משפט ובצידה קנס בסך 1,000 ₪. עם זאת, כפי שהובהר לנאשמת בטרם פתיחת המשפט ובהתאם לפסיקה, מרגע שביקשה להישפט בגין העבירה קנס זה אינו רלוונטי עוד והעונש ייקבע לפי שיקול דעתי, כלל הנסיבות לרבות עברה התעברותי (ראו לדוגמא עפ"ת 17669-04-12 גולן טמזורטי נ' נדינת ישראל.

במקרה דנן הגישו הצדדים הודעה מוסכמת לגבי העונש, וראיתי לנכון לכבד את ההסכמה ביניהם.

אני דן את הנאשמת לתשלום קנס בסך 1,200 ₪ או 6 ימי מאסר שתשא בנוסף לכל מאסר אחר שהוטל עליה.

3

הקנס ישולם עד יום 20.3.

על הנאשמת לפנות בשעות הקבלה למזכירות לשם קבלת שוברי התשלום.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בחיפה.