1

הנאשם זכאי מחמת הספק

ביום 25.12.17, הוריתי על זיכויו של הנאשם. להלן נימוקי הזיכוי -

כנגד הנאשם נרשמה, ביום 27.6.17, הודעת תשלום קנס בגין נסיעה בניגוד לכיוון המותר, בכביש חד סטרי (להלן - הדו"ח), עבירה על תקנה 37 לתקנות התעבורה תשכ"א - 1961.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו.

מטעם המאשימה, העיד רס"ב ליפשיץ אהוד, עורך הדו"ח והוגשו הדו"ח שסומן ת/1 ומזכר, שסומן ת/2.

מטעם ההגנה, העיד הנאשם והוגשו תמונות, שסומנו נ/1.

על פי גרסת המאשימה, ביום 27.6.17, בסמוך לשעה 09:34, נהג הנאשם בקטנוע באזור, ברחוב ההסתדרות, מכיוון מזרח לכיוון מערב, אף שכיוון הנסיעה המותר הנו ממערב למזרח ובהגיעו לבית מספר 11, נצפה על ידי העד, במהלך ביצוע העבירה. העד יצא מהניידת, על מנת לרשום את פרטי הרכב, האך הנאשם האיץ ונסע מהמקום. העד בדק את פרטי בעלות הרכב, יצר קשר עם בעל הרכב והודיע לו כי עליו להתייצב בתחנת המשטרה באזור. בעל הרכב התייצב עם הנאשם, שטען כי לא ראה את העד או את האות לעצור וכי לא נסע בניגוד לתמרור אין כניסה, כפי שרשם העד בדו"ח.

2

הנאשם העיד להגנתו ועל פי גרסתו נהג במקום האמור, אך לא חלף על פני תמרורי אין כניסה, שכן, הרכב חנה במקום והוא הגיע אליו בהליכה קצרה וכאשר החל בנסיעה, לא יכול היה ללמוד על כיוון הנסיעה המותר, בהעדר כל תמרור הוריה רלוונטי.

לאחר ששמעתי את הצדדים, בחנתי את הראיות, לא אוכל לקבוע במידה הנדרשת בהליך פלילי, כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

בתיעוד נסיבות ביצוע העבירה, החסיר עד התביעה את הרכיב המהותי ביותר והוא, כיצד יכול היה הנאשם על כיוון הנסיעה המותר ברחוב שבנדון, שכן, העד לא התייחס לתמרור כלשהו, המורה על כיוון הנסיעה המותר וכן, לא יכול היה לסתור טענת הנאשם, כי לא הוצב כל תמרור, כאמור, ביציאה מהחניה, ממנה החל בנסיעה.

הנאשם עמד על גרסתו, ועדותו בבית המשפט עשתה עלי רושם אמין.

לאור כל האמור לעיל, החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

ניתן היום, ט"ו טבת תשע"ח, 2 ינואר 2018 בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לצדדים.