תת"ע 4549/07/12 – מדינת ישראל נגד יהודה בן שימול
בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה |
||
תת"ע 4549-07-12 מדינת ישראל נ' בן שימול
|
|
14 מאי 2014 |
1
|
בפני כב' השופטת לאה שלזינגר שמאי |
|
||
המאשימה |
מדינת ישראל
|
|||
נגד
|
||||
הנאשם |
יהודה בן שימול
|
|||
|
|
|||
ב"כ המאשימה עו"ד עידו בן אהרון
הנאשם בעצמו וע"י ב"כ עו"ד בינו
[פרוטוקול הושמט]
גזר דין
1. הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירה של נהיגה בשכרות (סמים), שיוחסה לו בכתב האישום המתוקן.
2. עפ"י כתב האישום בתאריך 10.7.12 שעה 22:50 לערך, נהג הנאשם ברכב מ.ר. 63-130-20
ברח' בן צבי פינת משורר השואה בראשל"צ, בהיותו שיכור (סמים) בכך שסירב לתת דגימת שתן על-פי דרישת שוטר.
3. לחובת הנאשם הנוהג משנת 1984 , 4 הרשעות קודמות כולן ב.מ. ברף הנמוך.
בפלילים לחובתו 2 הרשעות בגין עבירות סמים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והתפרצות, אחרונה משנת 2007.
4. ב"כ התביעה עתר להשית על הנאשם פסילה ארוכה מעבר לפסילת המינימום, פסילה על תנאי, מאסר על תנאי וקנס.
ב"כ הנאשם ביקשה, כי בית משפט יתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם ויסתפק בפסילה שתפחת מפסילת המינימום. ב"כ הנאשם הוסיפה, כי לאור העובדה, שהנאשם הינו נהג ותיק המחזיק ברישיון נהיגה למעלה מ-30 שנה, ואין בעברו עבירה דומה, די בענישה צופת פני עתיד וביקשה להתחשב בגובה הקנס.
5. בדיון מיום 15.10.13 הוריתי לשירות המבחן להגיש תסקיר בעניינו של הנאשם.
2
בתסקיר מיום 10.4.14 סקרה קצינת המבחן את עברו ונסיבותיו האישיות של הנאשם וציינה כי הנאשם, הינו גרוש ואב ל-5 ילדים, מתגורר עם בת זוגו החולה ועקב בעיות בריאותיות אינו עובד באופן קבוע ומתקיים מקצבת ביטוח לאומי ומעבודות מזדמנות. בהתייחסו לעבירה נשוא כתב האישום הנאשם תלה סירובו לבצע הבדיקה ביחס השוטרים כלפיו, אולם, הבין את הבעייתיות בהתנהגותו זו. הנאשם שלל שימוש בסמים או היזקקותו לטיפול ומסר שתי דגימות שתן שנמצאו נקיות מסמים. התרשמות קצינת המבחן הינה, כי הנאשם מתקשה במצבי לחץ ונוטה לאימפולסיביות ולצמצום אחריותו, אך יחד עם זאת, ולאור שיתוף הפעולה מצידו, המליץ שירות המבחן על הטלת צו של"צ בהיקף 160 שעות והטלת צו מבחן למשך שנה במסגרתו ימסור הנאשם בדיקות שתן לאיתור סמים.
6. מדובר בעבירה חמורה של נהיגה בשכרות ואין צורך להכביר מילים על מסוכנותה של העבירה ועל ההשלכות ההרסניות העלולות להיגרם כתוצאה ממנה. עבירות נהיגה בשכרות הפכו לנגע של ממש ועל כן תפקידו של בית המשפט להרים את תרומתו בענישה הולמת ומרתיעה המשדרת מסר ברור הן לנאשם והן לעבריינים פוטנציאלים, כי מי אשר ביודעין מהווה סיכון לעוברי הדרך ימוצה עמו הדין ובית המשפט לא ייטה להקל עמו.
בית המשפט העליון חזר והדגיש כי הגיעה העת להחמיר בענישה של נהגים שיכורים, ודין אחד הוא לנוהגים בשכרות עקב צריכת אלכוהול ולנוהגים תחת השפעת סמים, המסכנים את חיי הציבור.
כך למשל ברע"פ 6418/07 עמית כהן נ' מדינת ישראל מפי כ' השופט ג'ובראן: " נהיגה במצב שכרות היא עבירה המסכנת לא רק את הנהג פורע החוק אלא את הנוסעים עימו ואת המכוניות שבקרבתן הוא נוסע. נהג אשר מוכן לנהוג במצב של שכרות צריך לדעת, כי באם ייתפס, צפוי הוא להיענש בחומרה רבה".
ועוד מפי כב' השופט ג'ובראן ברע"פ 6439/06 קריטי נ' מדינת ישראל: " נהיגה במצב של שכרות מסכנת את חייהם של הנוהגים בכביש והיא מהווה גורם מרכזי למספרן הרב של תאונות הדרכים. על-כן, יש לנקוט במדיניות ענישה מרתיעה ולהעניש בחומרה נהגים הנתפסים כאשר הם נוהגים בשכרות".
3
בעניין קביעת מתחם הענישה,
לא למותר לציין כי המחוקק קבע לצידה של העבירה פסילת מינימום של 24 חודשים (סעיף
ברע"פ 4955/11 אנטולי קרסניק נ' מ"י, מיום 14.7.11, בית המשפט העליון אישר עונש של 30 חודשי פסילה, 5 חודשי פסילה מותנית וקנס 3000 ₪ בעבירה של נהיגה בשכרות.
ברע"פ 6443/12, שאול לידסקי נ' מ"י, כב' השופט רובינשטיין הפנה לענישת המינימום, וציין כי בית המשפט רשאי בנסיבות מיוחדות שיפרש בפס"ד להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.
בעפ"ת גיל קיסר נ' מד"י, קבעה כב' השופטת נגה אהד:
"כבר חזר בית המשפט זה חזור ושנה וחזור ושנה כי עונש המינימום בנהיגה בשכרות עומד על 24 חודשי פסילה בפועל. בית המשפט רשאי לסטות מעונש זה ולקצר התקופה בנסיבות חריגות ויוצאות דופן שיירשמו.
העונש אחיד למלח הארץ. הטייס, הרופא, רו"ח, הסטודנט ולמי שלא למד אלא סיים 8 שנות לימוד ולכל אלה המצויים בתווך. רק בנסיבות חריגות יקצר בית המשפט את תקופת המינימום. נסיבות חריגות הן נסיבות ייחודיות לאותו אדם שאינן חוזרות ונשנות בפי כל, כמו למשל חס וחלילה פציעה קשה או אירוע בריאותי אחר קשה לנאשם, לאחר ביצוע העבירה".
עוד נפסק כי אין בנסיבות אישיות של נאשם כגון העובדה שהוא זקוק לרשיונו לצורך עבודתו כדי להצדיק הפחתה מפסילת המינימום הקבועה בחוק.
אף העדר הרשעות קודמות בפלילים או בתעבורה, לא נמצא כסיבה המצדיקה קיצור מפסילת המינימום.
ברע"פ 10738/08 אשרת כרמון נ' מ"י נפסק כי החריגה מעונש המינימום ראוי לה שתתקיים במשורה לשם שמירה על מדיניות ציבורית ועל כוונת המחוקק.
4
תמיכה במסקנה כי הנאשם נהג בשכרות נמצאה גם בבדיקת המאפיינים לפיה הנאשם נכשל במרבית מבחני הביצוע. אין צורך להכביר מילים על מסוכנותה של נהיגה בשכרות הן לנהג והן ליתר המשתמשים בדרך. לא בכדי קבע המחוקק כי העונש בגין עבירה של נהיגה בשכרות יכלול בין היתר, פסילת רשיון הנהיגה לתקופה שלא תפחת משנתיים תמימות וזאת בשים לב להשלכות ההרסניות שעלולות להיגרם כתוצאה מנהיגה בשכרות.
לא זו אף זו, הנאשם לא שיתף פעולה עם המשטרה לצורך ביצוע בדיקת שכרות, סרב לבצע בדיקות מאפיינים ובדיקות שתן לגילוי סמים בגופו. וכבר נקבע בפסיקה כי בנסיבות אלו, אין מקום להקל עם הנאשם ולקצר את פסילת המינימום. ר' ע"פ 70895/08 גרשון אשכנזי נ' מ"י.
7. כאמור, מלאכת הענישה הינה אינדיבידואלית ועל כל מקרה להבחן לגופו ובהתאם לנסיבותיו. במקרה דנן, הנאשם נהג בשכרות סמים מכח סירובו להיבדק ובחר שלא להודות במיוחס לו והורשע.
יחד עם זאת, נסיבותיו האישיות של הנאשם כמפורט בתסקיר שירות המבחן והעובדה כי עברו התעבורתי של הנאשם מעיד כי בד"כ הוא נהג זהיר ושומר חוק, מהוות שיקול לקולא בגזירת עונשו ועל כן לא אמצה עמו הדין במלוא חומרתו, ואני מוצאת לנכון להפחית מפסילת המינימום הקבועה בחוק, בשים לב לרכיבי הענישה הנוספים, כהמלצת שירות המבחן.
8. לאחר כל האמור לעיל גוזרת על הנאשם אתה עונשים הבאים:
ניתן צו מבחן למשך 12 חודשים במסגרתו, בין היתר, הנאשם ימסור דגימות שתן לאיתור סמים.
ניתן בזאת צו שירות לתועלת הציבור לפיו יבצע הנאשם 160 שעות במסגרת "היכל הספורט" בית מכבי בראשל"צ, כמפורט בתסקיר.
ככל ויהא צורך בשינוי מקום ההשמה, שירות המבחן יבצע את השינוי וידווח על כך לבית המשפט. בתום ביצוע השל"צ תדווח על כך קצינת המבחן לבית המשפט.
הנאשם מוזהר כי באם לא יעמוד בדרישות שירות המבחן, או לא יקיים את הצו כנדרש, או לא יבצע השל"צ לשביעות רצון הממונה או קצינת המבחן ייגזר עונשו מחדש.
5
אני דנה את הנאשם ל- 7 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, שלא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בשכרות או תחת השפעת משקאות משכרים/סמים.
אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1600₪ או 16 ימי מאסר תמורתו.
הקנס ישולם ב-4 תשלומים שווים ורציפים החל מ- 10.06.2014.
לא ישולם איזה מן התשלומים במועדו, תעמוד מלוא יתרת הקנס לפירעון מיידי.
הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 24 חודשים בניכוי 30 ימי פסילה מנהלית, מתוכם 16 חודשים יהיו בפועל והיתר על תנאי.
הנאשם יפקיד רישיונו עד ליום 01.07.2014 שעה 12:00.
הפסילה תחל ממועד זה. מניין הפסילה יחל ממועד הפקדת הרישיון במזכירות ביהמ"ש.
על הנאשם/ת לחתום על התחייבות להמנע מהעבירה בה הורשע/ה, או נהיגה בשיכרות, או או נהיגה בזמן פסילה.
סכום ההתחייבות 5,000 ₪.
משך ההתחייבות שלוש שנים.
יסרב לחתום ייאסר 60 יום.
ההתחייבות תחתם היום.
זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבית המשפט המחוזי מחוז מרכז.
ניתנה והודעה היום י"ד אייר תשע"ד, 14/05/2014 במעמד הנוכחים.
|
לאה שלזינגר שמאי, שופטת |
הוקלד על ידי ארית מליחי
