1

א.        הפנייה לבית המשפט נעשית בחלוף כחודש וחצי מעת מתן גזר הדין. עניין זה תמוה בעיקר על רקע הנטען בסעיף 3 לבקשה, והעובדה כי הנאשם במסגרת הליך זה היה מיוצג על ידי עורך דין שאף ביקש את דחיית הדיון ביום 11.4.18 לצורך עיון בחומר הראייתי.

ב.         אין באישור הרפואי שצורף טעם המצדיק את ביטול פס"ד, ובכל מקרה הנאשם היה מיוצג.   בעניין זה ראיתי להוסיף, כי הסיבות אותן פירט הסנגור בדבר היעדרותו שלו מהדיון אינם         טעמים המצדיקים על פי הפסיקה את ביטול פס"ד.

2

ג.         אף בטענה הנוספת שעניינה מכירת הרכב קודם לביצוע העבירה אין כדי לשנות מהתוצאה. המדובר בתצהיר לקוני של הנאשם שאינו מתייחס כלל לעבירה עצמה. מאחורי הסכם המכירה שצורף עומדת חברה שפרטיה המצוינים אינם ברורים ולא ניתן להבין מי האדם שעומד מאחורי הכתוב. מסמך זה אף לא ערוך ומאומת כנדרש.

ד.         למעלה מן הצורך יוסף, כי לא ברור מדוע טענה זו בדבר מכירת הרכב עולה רק כעת בבקשה לביטול פס"ד, ולא נעשתה פנייה מוקדמת למשטרת ישראל לצורך הסבת הדוח, עוד בטרם פתיחת ההליך, או אף הצגת טענה זו בדיון הראשון שהתקיים בפניי, ושאינה קשורה כלל לעיון בחומר הראייתי כפי שהתבקש.

ה.        במכלול הדברים הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ו' אב תשע"ח, 18 יולי 2018, בהעדר הצדדים.

להעביר העתק ההחלטה לצדדים.