1

1.      הנאשם הואשם בכך שבעת נהיגתו ברכב השתמש במכשיר טלפון נייד ללא דיבורית.

2.      בפני בית המשפט העיד השוטר רמי עבאסי אשר ערך הודעת תשלום קנס שהוגשה(ת/1) וכן העיד הנאשם והגיש מסמכים מטעמו.

3.      טענת הנאשם היתה כי לא החזיק כלל את המכשיר בידו, וודאי שלא ערך בו כל שימוש. הנאשם הציג לבית המשפט תדפיס שיחות יוצאות, הציג מסמכים המעידים על קניית דיבורית מובנית לרכבו כחודשיים לפני מועד העבירה וכן הציג מפת האיזור.

2

4.      לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים והמסמכים השונים הגעתי למסקנה כי אין מקום לפקפק במהימנות גירסת השוטר ויש להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו. לפי תרשומת השוטר שכאמור לא מצאתי כל סיבה לפקפק באמינותה , השוטר נסע במקביל לרכב הנאשם ומשכך המרחק בין הרכב המשטרתי לרכב הנאשם היה קצר ביותר. השוטר מוסר כי הנאשם החזיק את המכשיר בידו הימנית ,ומאחר והשוטר נסע מימינו של הנאשם, צידו הימני של הנאשם סמוך ובקו הראיה של השוטר ללא כל הפרעה. לא נטען אודות הפרעה או הסתרה כלשהיא בשדה הראיה ולפיכך אין כל סיבה לחשוש שמא השוטר טעה במה שראה לנגד עיניו. טוען הנאשם כי השוטר לא נסע בצמוד אליו ואולם הנאשם לא ראה את השוטר באותה עת כך שלא יכול לשלול אפשרות זו.

5.      בתרשומת השוטר צויינה תגובתו הספונטנית של הנאשם. תגובתו הראשונית היתה " אני הייתי ברמזור". בית המשפט שאל את הנאשם אודות תגובה זו, ותשובותיו של הנאשם לא הניחו את דעת בית המשפט. אמנם בתגובתו המאוחרת - זו שהוגדרה ע"י עורך התרשומת "תגובה משנית" , נמסרה הכחשה של ביצוע העבירה ואף נמסרה הכחשה של התגובה הראשונית ואולם לא מצאתי סיבה לסבור כי השוטר ירשום מפי הנאשם דברים שלא אמר. רושם זה מתחזק לנוכח תשובות הנאשם לשאלות בית המשפט בעניין זה. משנקבע כי זו היתה תגובתו הספונטנית, מצופה היה מהנאשם, אם אכן לא ביצע את המיוחס לו, למסור לשוטר, כבר בתגובתו הראשונית, כי לא דיבר לא השתמש ולא החזיק במכשיר בידו תוך כדי נסיעתו.

6.      לנוכח כל האמור ולאחר שהזהרתי את עצמי כי בעדות יחידה עסקינן, אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה היום, כ"ו ניסן תשע"ו, 04 מאי 2016, במעמד הצדדים.